שם התואר "טחבנים" הוא שם מוצע לקריאת תת-הממלכה Bryobiotina, שתתואר להלן.
קבוצת הטחבנים היא קבוצת-על טקסונומית, שיש הרואים בה תת-ממלכה (Bryobiotina), הכוללת 3 מערכות (Phyla) של צמחי יבשה, שהמכנה המשותף שלהם הוא שהינם צמחים ירוקים, המכילים כלורופיל, אך הם חסרי מערכות הובלה - אותם צינורות עשויים ליגנין העוברים בעצה (xylem) ובשיפה (phloem) של צמחים עילאיים ומובילים מים וחומרי מזון לאברי הצמח. בשל עובדה זו, צמחי הטחבנים קטנים בדרך כלל, באופן המאפשר לנוזלים וחומרי מזון לעבור מרחקים קצרים ברקמה. בנוסף, כל צמחי הקבוצה מתרבים בעזרת נבגים (אולם זהו אינו מאפיין ייחודי, שכן ישנן קבוצות נוספות המתרבות על-ידי נבגים ואינן כלולות בטחבנים).
בעבר נחשבו שלוש קבוצות הטחבים למחלקות (Class) במערכה אחת - טחבים Bryophyta (snsu lato), אולם בעקבות מחקרים פילוגנטיים-מולקולריים, שהראו שמוצא הקבוצות אינו מאב קדמון משותף, הועלו המחלקות לדרגת מערכה:
מערכת טחבי הכבד - Marchantiophyta [על שם הסוג Marchantia, שתוארה ע"י הבוטנאי הצרפתי Jean Marchant, 1650-1738) ונקראה לזכר אביו, הבוטנאי Nicholas Marchant (נפטר בשנת 1678). באנגלית: Liverworts]
מערכת טחבי העלים - Bryophyta (sensu stricto) (מיוונית: bryon - "עשב ים", "אצה", phyton - "צמח". באנגלית: Mosses)
מערכת טחבי הקרן (אנתוצרוטה) - Anthocerotophyta (מיוונית: anthos - "פרח", keras - "קרן". באנגלית: Hornworts)
טקסונומים אחדים בני-זמננו מציעים להפריד מערכה נוספת - טחבי כבול - Sphagnophyta (מיוונית ולטינית: sphagnos - "צמח קוצני", "חזזית". באנגלית: Peat moss. טחבים אלה, האוגרים ומשמרים כמות גדולה של מים בתאיהם, גם לאחר מותם, מהווים בסיס ליצירת כבול באדמת ביצות), אולם הצעתם לא נתקבלה בינתיים והחלוקה הטקסונומית המקובלת משאירה קבוצה זו כמחלקה בשם Spahgnospida במערכת טחבי העלים.
הטחבנים, על שלוש מערכותיהם, הם הקבוצה השנייה בגודלה של צמחי היבשה, לאחר מכוסי הזרע (Angiosperms), והיא כוללת כ-180 משפחות ובהן כ-1,800 סוגים וקרוב ל-35,000 מינים. תפוצת מיני הטחבנים משתרעת בכל העולם ובכל בתי הגידול המתאימים לגידול צמחים ירוקים, באשר הם.
הטחבנים מהווים נדבך מרכזי להבנתנו את ההתפתחות האבולוציונית של צמחי היבשה. בשנים האחרונות מצטברות ראיות לכך שטחבי הכבד הם הקבוצה הקדומה ביותר שהתפצלה מאב קדמון משותף והיא למעשה "קבוצה אחות" לכל שאר צמחי היבשה, שהתפתחו בשושלת מקבילה, שעברה פיצולי משנה לקבוצות הצמחים השונות, המוכרות לנו כיום. ה"עלייה" של האצות ליבשה והפיצול לטחבנים מחד ולצמחי רקמת ההובלה מאידך, התרחש לפני כ-470-450 מיליון שנה, באמצע עידן האורדוביק (Ordovician). הקבוצה הקרובה ביותר לטחבנים מבין האצות היא מערכת הנאוניתיות (Charophyta), אצות ירוקיות של מים מתוקים.
ההתפתחות האבולוציונית של הטחבנים מהאצות באה לידי ביטוי בכך שבצמחים מתפתחים עוברים זיגוטיים (שבהם תא זרע זכרי מתאחד עם תא ביצית נקבי והתא המשותף מתפתח, תוך חלוקה - מיטוזה - לשלבים הראשונים של צמח הדור הבא), הנוצרים מאברי רבייה רב-תאיים. התפתחות עוברים, משותפת לטחבנים ולצמחי רקמת-ההובלה וכך גם היווצרות פלבונואידים (מטבוליים משניים בעלי צבע, הבולעים אור אולטרא-סגול) ברקמת הצמח. לטחבנים כלורופיל מסוג a ו-b והם אוגרים תוצרי הטמעה כעמילן.
לקריאת המאמר השלם ב PFD