משפחת הבוציציים   Butomaceae

משפחת הבוציציים בסדרת כף-הצפרדע (Alismatales, סדרה בחד-פסיגיים, שבה כלולים כיום, לאחר הרחבות פילוגנטיות-מולקולריות,  גם כף-הצפרדע, לופיים, נהרוניתיים, רופיניים, גליתיים, מימוניים ועוד 7 משפחות ללא נציגים בישראל), כוללת סוג יחיד - בוציץ - ובו 2 מינים. המשפחה צעירה יחסית והתפתחה לפני כ-10 מיליון שנים. תפוצתה משתרעת באזורים הממוזגים באירופה ואסיה.
השם בוציץ, ממנו נגזר שם המשפחה, מאזכר את בתי הגידול הביצתיים-בוצניים בהם הוא צומח. שם זה הובא לראשונה ב"מילון לצמחי ארץ-ישראל", שיצא לאור בהוצאת ועד הלשון העברית בשנת תש"ו (1946). שמו המדעי של הסוג, Butomus (ומכאן שם המשפחה, Butomaceae), מיוונית: bous - "שור",  tome - "חיתוך", לאמור "חותך שור", הושאל משם יווני עתיק לצמחי הסוג כריך, שלעליהם שוליים חדים, הפוצעים את שפתי הבהמות המלחכות אותם.
הבוציציים הם צמחי ביצה ומקווי מים מתוקים, רב-שנתיים, עשבוניים, קירחים, בעלי-קנה-שורש זוחל קצר, מכילים מוהל חסר צבע. מבסיס הצמח הטבול יוצאים עלים חסרי פטוטרות, טרפיהם סרגליים-מחודדים, בחלקם התחתון הם משולשים בחתך רוחב והם הולכים ונעשים שטוחים בחלקם העליון, מעורקים בעורקי אורך מקבילים, זקופים, עולים אל מעל לפני המים. התפרחת דמויית-סוכך מרובה פרחים, מוקפת מעטפת בת 3-2 חפים מחודדים, נישאת על עמוד-תפרחת חסר-עלים, שבמרכזו רקמת אויר (ארנכימה), המונעת את שקיעתו ומאפשרת מעבר גזים לחלקיו הטבולים במים. הפרחים ניכרים, נכונים, דו-מיניים, נישאים על עוקצים ארוכים, מואבקי חרקים. העטיף כפול, ורדרד-לבן, עשוי 3 עלי גביע משולשים, דמויי-כותרת ו-3 עלי כותרת גדולים יותר, דקים, לעתים נשירים (יש הרואים בעלי העטיף, עלים שלא ניתן להבחין בהם עלי-גביע ועלי-כותרת, tepals, הערוכים ב-2 דורים של 3). בפרחים 9 אבקנים מפורדים, המאבקים בני 2 לשכות, מפזרות אבקה דרך סדקי אורך, כלפי פנים הפרח. השחלה עילית, עשויה 6 עלי-שחלה מפורדים, ערוכים בדור, לעתים מאוחים בבסיסם, היוצרים מגורה יחידה, שבה ביציות מרובות. בין עלי-השחלה מצויים צופנים. עמוד-העלי יחיד, נושא בראשו צלקת הסורחת על  העלה. הפרי הלקט, העשוי דור של 6 מפוחיות, הנפתחות מבטנן, כל מפוחית מכילה זרעים זעירים רבים, חסרי אנדוספרם. העובר זקוף ולו פסיג אחד.
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י בוציץ סוככני, צמח "אדום", הנמצא בסכנת הכחדה, עקב צמצום בתי הגידול שלו - שלוליות חורף ומקווי מים בשרון ובגולן.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

1. Aziz, K. Flora of Pakistan, Online
2. Feinbrun-Dothan, N. (1986). Flora Palaestina, Part Four, p. 3
3. Haynes,R.R. Flora of North America, Vol. 22, p. 188
4. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
5. Wang,Q., Haynes, R.R. & Hellquist, C.B. Flora of China, Vol. 23 p. 90, Online
6. Watson, L. & Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Butomaceae Rich. Online Version
7. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים
8. שמידע, א. לקסיקון מפה- צמחי ישראל: המדריך השלם לצמחים ופרחים בארץ ישראל. מפה הוצאה לאור