כתבה ליאורה קרת
משפחת ההדסיים נפוצה באזורים הטרופיים של אמריקה ואוסטרליה בעיקר (להוציא הדס מצוי שהוא צמח ים-תיכוני). במשפחה זו כ-150 סוגים וכ-3000 מינים. מבחינה טקסונומית קרובה משפחת ההדסיים למשפחות המתנניים והכפריים הנמצאים עמה באותה הסדרה (הדסניים). קירבה רחוקה מעט יותר היא לסדרת הורדניים.
נציגי משפחת ההדסיים נפוצים כצמחי בר, כעצי פרי, כצמחי גינון וייעור, כמקור לעץ תעשייתי ובתעשיית התמרוקים, מה שמקנה למשפחה זו ערך כלכלי מכובד. מיני המשפחה הם עצים ושיחים, שכל חלקיהם מכילים בלוטות או ביבים של שמן אתרי.
העלים נגדיים או מסורגים או ערוכים בדורים, פשוטים, תמימים, קרחים, גלדניים לרוב, מנוקדים בבלוטות שקופות וחסרי עלי-לוואי. הפרחים דו-מיניים, נכונים לרוב, בודדים או בתפרחות. עלי הגביע – 4-5, עלי כותרת – 5 (לעתים עלי הגביע ו/או הכותרת חסרים). האבקנים – מרובים, ערוכים במספר דורים, לעתים מאוגדים בצרורות. השחלה תחתית או תחתית למחצה, מוקפת בטבעת בשרנית ובעלת 2-3 או יותר מגורות, ובה ביציות מרובות. הפרי – ענבה, הלקט או אגוזית. לפי צורת הפרי מתחלקת המשפחה לשתי בנות-משפחה:
1. בת משפחת ההדסיים (Myrtoideae) – מרכזה באמריקה הטרופית. הפרי הוא ענבה או בית גלעין. על בת-משפחה זו נמנה הסוג הדס, שמין אחד בלבד שלו – הדס מצוי –הוא ים-תיכוני. מלבדו יש בסוג הדס עוד כמאה מינים טרופיים בדרום-אמריקה, אוסטרליה וניו-זילנד. על בת-משפחה זו נמנים גם מספר מיני עצי-פרי טרופיים. הידועה ביניהם היא הגויאבה התרבותית (Psidium guajava) שמקורה באמריקה הטרופית. הגואיבה פורחת בראשית הקיץ בפרחים לבנים גדולים, ומבשילה בסתיו פירות גדולים ועסיסיים, אך מלאי זרעים קטנים וקשים ובעלי ריח שאיש איננו אדיש כלפיו, מה שמפחית במידה רבה את ערכו הכלכלי, ואכן אין היא מצויה בכמויות גדולות בחנויות הפירות והירקות. שני עצי-פרי נוספים השייכים לבת-משפחה זו הם הפיג'ויה התרבותית (Feijoa sellorana) והפיטנגו (Eugenia uniflora). שניהם גדלים בארץ בעיקר בגינות פרטיות. מין תרבותי חשוב נוסף הוא עץ הציפורן (Sizygium aromaticum). זהו עץ ירוק-עד שמגדלים אותו בארצות טרופיות עוד מימי קדם בשל כפתורי פרחיו המכילים שמן אתרי בכמויות גדולות (17-25% ממשקלם). שמן זה משמש כתבלין וכן בתעשיית הקוסמטיקה והרוקחות.
2. בת משפחת דקי הזרע (Leptospermae) – מרכזה באוסטרליה. הפרי – הלקט. הסוג החשוב והמוכר ביותר בבת-משפחה זו הוא האקליפטוס (Eucalyptus) המכיל כ-600 מיני עצים ושיחים. המינים השונים מגוונים מאוד בדרישותיהם האקולוגיות ומאכלסים בתי-גידול שונים – קרקעות לחים, חופי-ים, סוונות, מדבריות וגבהים אלפיניים. ערכו הכלכלי של הסוג הוא בעיקר בתחומי הייעור ותעשיית העץ. לארץ הוכנס, בתחילת המאה ה-20 המין אקליפטוס המקור (Eucalyptus camuldalensis) המשמש עד היום למטרות ייעור ונטיעת שדרות שוברות-רוח לאורך כבישים. בהמשך הוכנסו לארץ מיני אקליפטוס נוספים למטרות נוי וגיוון היער. ממיני אקליפטוס שונים מפיקים שמן אקליפטוס למטרות רפואיות בעיקר.
סוגים נוספים מבת משפחה זו הם מללויקה (Melaleuca) המונה כ-120 מינים וקליסטמון (Callistemon) המונה כ-25 מינים. לשניהם פרחים מרובי אבקנים הערוכים בתפרחות צפופות לאורך הענפים והם נפוצים מאוד בגינות נוי פרטיות וציבוריות. מכמה מינים של מללויקה מופק שמן ריחני המשמש ברפואה.
חזרה למשפחות הצמחים
