תיאור הצמח: שיח או עץ ממשפחת האלתיים שגובהו 4-2 מ'. גדל בסמוך לכפרים ערביים, גם נטושים, ובשולי מדרגות חקלאיות. עליו ארוכים ושעירים, כל עלה מורכב מעלעלים מאורכים ומשוננים כמשור. הפריחה בחודשים אפריל-מאי. צבע הפרחים ירקרק, והם ערוכים במכבדים צפופים. עם הבשלת מכבד הפרחים, הוא נראה כמו אשכול פירות הפוך. הפירות כדוריים, דמויי עדשים – אדומים, פחוסים, ומכוסים בקטיפה חמצמצה. הפירות מבשילים בחודשים יולי-אוקטובר. מועד האיסוף: יולי-נובמבר.
מקורות ופולקלור: אבותינו השתמשו בכל חלקי הצמח לעיבוד עורות, ומכאן שמו. פירותיו שימשו למאכל, והם נזכרים בין הפירות החייבים במעשרות (מעשרות א', ב': פאה א', ה'). ערביי ארץ-ישראל מעבדים בעזרתו עורות, ומשתמשים בתבלין החמצמץ המופק מפירותיו במאכלים רבים – בעיקר כמרכיב חשוב בהכנת הזעתר.
רפואה עממית: ערביי ישראל ובני כמה מעדות ישראל משתמשים במשרה החמצמצה המופקת מהפירות כתרופה לשלשול, לכאבי בטן, לכאבי שיניים, לדלקות בחניכיים, למחלות כבד וטחול ולהסדרת פעולתם של דרכי השתן.
אופן השימוש: קוטפים אשכולות פרי ומשרים אותם במים למשך יום-יומיים. הכמות: 10 אשכולות לליטר מים. מומלץ לערבב את הפירות במים כל 6 שעות. מסננים ושומרים את המשרה במקרר. אפשר להמתיק בדבש או בסוכר. שותים מהמשרה 3-2 כוסות ביום. לטיפול בכאבי שיניים ובדלקות חניכיים, ממלאים את חלל הפה, ומגרגרים במשך דקה-שתיים. חוזרים על הטיפול פעמים-מספר. מקליפות הענפים, הגזעים ומהעלים מכינים מרתח לטיפול בכיב קיבה (אולקוס) ובפצעי קיבה.
אופן ההכנה: מבשלים 10 גר' חומר ירוק או יבש בליטה מים, במשך כמחצית השנה, ואת המרתק שותים כתה. מומלץ לשתות 4-3 כוסות ביום.
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל
