תיאור הצמח: בן-שיח נמוך ממשפחתה מורכבים, שגובהו 50-20 ס"מ. מצוי בהר הנגב ובמדבר יהודה. הוא גדל על קרקעות שנוצרו מבליית סלעי גיר, דולומיט וגרניט, ובקרקעות של חול לס. עלי החורף גדולים וגזורים לאונות רבות, ועלי הקיץ זעירים. כל חלקי הצמח מכוסים בשערות בלוטיות. המכילות שמנים אתריים שריחם עז וחריף. הפריחה בחודשים אוגוסט-אוקטובר. הפרחים ערוכים בקרקפות הנישאות על הענפים העליונים, צבעם צהוב-לבנבן. הפרי הוא זרעון נטול ציצית. מועד האיסוף: כל ימות השנה.
מקורות ופולקלור: הלענה נזכרת בתנ"ך שמונה פעמים, כשברוב המקרים היא נזכרת יחד עם צמח המכונה "ראש". תכונתם המרה והמזיקה של שני הצמחים היתה ידועה לכל, ושימשה למשל בנבואה, בשירה, בקינה ובתפילה של עם ישראל: "הנני מאכילם את העם הזה לענה, והשקיתים מי ראש" (ירמיהו ט', י"ד).
רפואה עממית: הצמח תופס מקום של כבוד ברפואה העממית של עדות ישראל. אצל הבדווים החיים בנגב ובמדבר יהודה הוא מכונה בשם "מלך עשבי המרפא". הוא משמש לטיפול בנזלת, בכאבי בטן, בהרעלות קיבה, בתולעים בבטן אצל תינוקות וילדים, בהקאות, בהכשות נחשים ובעקיצות עקרבים, בלחץ דם גבוה, במחלות לב, בשיעול ובמחלות דרכי הנשימה, בסוכרת, בדלקות עיניים, להורדת חום ועוד.
אופן השימוש: הדרך הפשוטה ביותר היא להכניס ענף לענה קטן לכוס תה, להמתין דקה-שתיים ולשתות את התה. תה זה יעיל ביותר לטיפול בכאבי בטן. עלים מבושלים בשמן-זית: מבשלים חופן עלי לענה בכוס שמן-זית במשך חצי שעה. מסננים את השמן ושותים ממנו כף בכל בוקר.
מומלץ מאוד לטיפול בתולעים בבטן אצל תינוקות וילדים, בהקאות בהרעלות קיבה קשות, בשיעול ולהורדת חום.למחלות לב, לחץ דם וסוכרת: מבשלים 2 כפיות זרעי שומר יחד עם ראש שום וחופן עלי לענה בליטר מים במשך חצי שעה, מסננים את המרתח ושותים חצי כוס ביום. לענה מבושלת בחמאה: מבשלים חופן עלי לענה ב100- גר' חמאת בקר במשך חצי שעה, מסננים את החמאה ואוכלים 3 כפות ממנה ביום.
יעיל ביותר לטיפול בנזלת, בשיעול, במחלות בדרכי הנשימה. לדלקת עיניים: מבשלים חופן עלים במים בכמותה שווה לכוס, מסננים ומטפטפים טיפול אחדות מהמשרה לעין המודלקת.
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל
