תיאור הצמח: בן-שיח ממשפחת המורכבים, המגיע לגובה של 60 ס"מ. הוא מצוי ברוב חלקי הארץ. גדל על סלעים קשים כמו: נארי, דולומיט, צור, אבני חול קשות וסלעים מגמתיים. הוא גדל גם בצדי דרכים ובערוצי נחלים גדולים. הגבעולים מכוסים בעלים תמימים, שאורכם הולך וקטן מבסיס הצמח כלפי מעלה. הם מכוסים בשערות פשוטות ובשערות בלוטיות. צבעם ירוק בהיר, נוטה לאפור. הפריחה בחודשים אוגוסט-אוקטובר. הפרחים צבורים בקרקפות וצבעם צהוב. הפרי הוא זרעון מאורך ופחוס, והוא מצויד בציצית. מועד האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלור: מקור השם העברי הוא בערבית, אלא שהשם הערבי – קתילה – מתייחס לטעמו המר והקטלני של הצמח, ומי שתרגם את השם הערבי לעברית התייחס לכתלה כשם הקשור לכותל. שמה הערבי קשורף, במשמעותו, לצמחים רש ולענה, המופיעים במקורותינו זה לצד זה: "הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי-ראש" (ירמיהו כ"ג, ט"ו). רפואה עממית: הצמח מקובל מאוד ברפואה העממית של עדות ישראל ושל ערביי ארץ-ישראל – כתרופה מכאבי בטן, להרעלות קשות, לשיעול, לפצעים מזוהמים, לתולעים בבטן, לחום גבוה, לחולשה גופנית, לשפעת, לשלשול ולמחלות לב. אופן השימוש: מרתח עלים: מבשלים ענף קטן, בן 10 עלים, של כתלה בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים, שותים את המרתח המריר כתרופה לכאבי בטן, להרעלות קשות, לתולעים בבטן, לשלשול ולמחלות לב.
אמבטיית כתלה: מבשלים 200 גר' עלים וגבעולים ב3- ליטר מים במשך חצי שעה, מסננים, ושופכים את המרתח לתוך אמבטיה מלאה במים חמים. שוהים באמבטיה זו כחצי שעה. טיפול זה יעיל מאוד לריפוי פצעים מזוהמים, חולשה גופנית, שיעול, חום גבוה ודלקת פרקים.
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל
