תיאור הצמח: צמח עשבוני דו-שנתי או רב-שנתי ממשפחת החלמיתיים, שגובהו 80-20 ס"מ. גדל בכל אזורי הארץ בקרקעות עשירות בחנקן, במקומות נטושים, בצדי דרכים, באשפתות, בשדות בור ובמקומות יישוב. שורשו שיפודי. הגבעול מכוסה שערות דלילות. פטוטרת העלה ארוכה. הטרף עגול, לעתים מאוצבע, וחתוך לאונות ששפתן משוננת. הפריחה בחודשים פברואר-אפריל. הפרחים יוצאים מחיקי העלים העליונים. צבעם ורוד-כחלחל, עם עורקים ארגמניים. הפרי הוא מפרדת, שפרודותיה ערוכות כעין עוגה. עונת האיסוף: ינואר-יוני.
מקורות ופולקלור: חוקרים רבים נוטים לפרש את ריר החלמות, המופיע באיוב ו', ו' כריר של מיני הצמחים הנמנים על הסוג חלמית. במשנה היא נזכרת כצמח המכיל בגבעולו נוזלים, שבהם נהגו לשמר זרעים: "אין נותנים זרע דלעת לתוך החלמית שתהא משמרתו" (כלאיים א', ח').
רפואה עממית: עם היותה ירק מאכל חשוב, היא משמשת גם ברפואה העממית. כל חלקיה הצמח מכילים ריר מחטא, שהוא יעיל מאוד נגד שיעול, הפרעות בדרכי הנשימה ובדרכי השתן, וכתרופה בדוקה נגד פצעי נמק, כוויות ומחלות עור, דלקות במערכת המין הנשית העדינה, מחלות בדרכי השתן והכליות ולחפיפת הראש וחיזוק השיער.
אופן השימוש: מבשלים 250 גר' עלים בחצי ליטר מים (250 גר' עלים תופסים נפח רב, אך אל חשש – הם מצטמקים בבישול). כמחצית השעה. מתקבל גוש תרד רירי. סוחטים ממנו את המים ומועכים אותו לדייסה, ביד או במעבד-מזון. לדייסה זו מוסיפים חצי כוס שמן-זית, ומורחים על כוויות, על פצעי נמק וכתרופה למחלות עור. אפשר לשמור את התערובת בקירור, בתוך כלי זכוכית אטום. את המים שקיבלנו מן הבישול נשמור, שכן טמונות בהם סגולות רבות. שתיית המרתח יעילה מאוד נגד שיעול, להקלת הפרעות בדרכי הנשימה ובדרכי השתן ולריפוי דלקות במערכת המין הנשית. חפיפת הראש במי המרתח טובה לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה. אכילת עלי חלמית משפרת את הראייה. די אם נציין, שהחלמית עשיר בוויטמין A, פי 12 יותר מהגזר.
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל
