תיאור הצמח: בן-שיח ריחני משתרע ממשפחת השפתניים, המגיע לגובה של 30-10 ס"מ. הוא נדיר בארץ, מיטיב לגדול במחשופי קרטון לחים ומוצלים, בעיקר בראשי ההרים – בגליל, בשומרון וביהודה. גבעוליו מעוצים בחלקם התחתון, מסועפים ושרועים. עליו נגדיים, עגולים או דמויי-ביצה, ומכוסים בצפיפות בשערות מאפירות-מלבינות, המשוות לצמח גוון כסוף-אפור. העלים מכילים שמנים אתריים והם ריחניים מאוד. הפריחה בחודשים מאי-דצמבר. הפרחים נישאים ביקי העלים, בדורים היוצרים תפרחת דלילה, וצבעם ורוד-ארגמני. הפרי מכיל ארבע אגוזיות. מועד האיסוף: כל ימות השנה.
מקורות ופולקלור: השם כלמנתה נגזר מיוונית, ופירושו "הנענה המשובחת". הכלמנתה האפורה דומה מאוד לאזוב מצוי. לדעתה יאה לה השם העברי אזוביון, שנשתמר עד היום בשם הערבי לצמח "זועוטמאן" שפירושו: האזוב הקטן. הוא נמנה עם אחד ממיני האזובים הנזכרים במשנה: "מצוות אזוב: לא אזוביון, לא אזוב כוחלי, לא אזוב רומי, לא אזוב מדברית ולא כל אזוב" (נגעים פ"ד, מ"ו).
רפואה עממית: ערביי ארץ-ישראל משתמשים בצמח למאכל ולמרפא. ברפואה העממית הוא משמש כתרופה לתולעי-מעיים, לשיעול, לדלקת ריאות, לקצרת (אסטמה), לכאבי מחזור, לכאבי בטן עזים, והחשוב מכל – הוא מועיל לרחמי הנשים, ומקל על האשה הכורעת ללדת.
אופן השימוש: תה כלמנתה. מבשלים שני חופנים של גבעולים ועלים ירוקים בליטר מים, מפסיקים את הבישול 3 דקות לאחר הרתיחה. שותים מהמרתח 5-4 כוסות ביום. ריח התה וטעמו משובחים. תה זה יעיל מאוד כתרופה לכאבי בטן עזים, לתולעים בדרכי העיכול, לכאבי בעת המחזור, והוא גורם הקלה משמעותית בלידה ובמקרים של מחלות רחם. נגד שיעול, קצרת ודלקת ריאות: מבשלים ארבעה חופנים גדושים של עלים וגבעולים ירוקים בליטר מים. עם עליית האדים יוצרים "אוהל" מגבת מעל הראש ושואפים את האדים. טיפול כזה נמשך לא יותר מ5- דקות.
