בן-שיח מדברי קירח, סבוך וקוצני, גובהו 30–100 ס"מ. ענפיו ירוקים, מסתעפים דו-קרנית בזווית ישרה או אף קהה, מסתיימים בזוג קוצים. בהיפצעם הם נוטפים מיץ חלבי. העלים מעטים, סרגליים, עם שיניים שהקצה שלהן לבן. הם נושרים עד מהרה, כך שזה צמח רותמי, היינו נוקט במשק-מים חסכוני, בשיטות דומות לאלה של הרותם. פורח במארס–אפריל. חפי המעטפת רעופים. אורך הקרקפת 8–10 מ"מ, והיא דלת-פרחים, 8–20 מספרם. כל הפרחים לשוניים, צהובים. הצלקות נגללות בקצותיהן אחורה כסליל. הזרע חסר מקור, קטוע בראשו. זרעי ההיקף שעירים או מגובששים או מקומטים, זרעי המרכז לבנבנים, קירחים וחלקים. הציצית עשויה שערות דקות, רכות, שוות באורכן זו לזו. גדל בערוצים במדבר חם, במיוחד בסלעים מַגְמתיים: דרום הנגב, בקעת ים המלח, הערבה, אדום, אך בעיקר בסביבות אילת. נדיר. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ודרום-מערב אסיה. בסוג 40 מינים, בארץ 7.
כתב מייק לבנה