אפון קיפח הוא מטפס עשבוני חד-שנתי מבודר, המגיע לגובה של 2 מ'. העלים מנוצים, עם שניים–שלושה זוגות של עלעלים גדולים, דמויי ביצה, ששפתם תמימה. בבסיס העלה זוג עלי-לוואי גדולים עוד יותר ומשוננים, החובקים את מפרק הגבעול. בקצה ציר העלה מסתעפות קנוקנות, המסייעות לצמח בטיפוס על צמחים אחרים בקרבתו.
אפון קיפח פורח באפריל. הפרחים מרשימים מאוד: הם פרפרניים, גדולים מאוד (עד 3 ס"מ) וססגוניים: המפרש ורוד, ואילו הסירה סגולה – ניגוד יפהפה ובולט למרחוק. הפרחים ערוכים בקבוצות של שלושה עד חמישה בתפרחת, הנישאת על עוקץ ארוך. הפרח מואבק על-ידי דבורים, אך שכיחה גם האבקה עצמית. הפרי הוא תרמיל פחוס.
אפון קיפח גדל בחורשים וכן במשוכות ובצידי-דרכים בארצות מזרח הים התיכון. בארץ הוא גדל בהרים מהשומרון וצפונה, וכן במקורות הירדן.
כל חלקי הצמח הצעירים אכילים, בטעם אפונה רעננה, ואכן הוא קרוב לאפונה התרבותית.
בסוג 7 מינים, 3 גדלים בר בארץ. מרבים לגדל בחקלאות מין תרבותי בשם אפון השדה, שפותח ככל הנראה מן המינים הגדלים בר בארץ. יבולו השנתי בעולם 9,109,000 טון, בישראל 10,500 טון. כן מגדלים אפונה למספוא ירוק לבקר, ולזבל ירוק.
זן בשם אפון הגינה שימש את מנדל לניסוייו הקלאסיים בגנטיקה.
כתב מייק לבנה
סימני שדה :
לאפון קיפח שפת העלה תמים
לאפון נמוך שפת העלה משונן