רכפתן מדברי הוא שיח מדברי רותמי זקוף, מסועף לענפים ישרים, סבוך או דליל. גובהו 50–150 ס"מ. העלים אזמליים קטנים, קצרי-ימים, נושרים במהרה בראשית האביב, ותפקיד ההטמעה עובר לגבעולים הירוקים. הצמח קירח.
רכפתן מדברי פורח במשך כחצי שנה, כמעט בכל עונת הימים המתארכים, מדצמבר עד מאי. התפרחת שיבולת. הפרחים קטנים, חסרי כותרת, צהובים–ירקרקים, חד-מיניים. רוב הצמחים דו-ביתיים, היינו פרט אחד נושא רק פרחים זכריים, פרט אחר – רק נקביים. הפרח הזכרי כל-כולו אבקנים צהובים (10–15) וצופן גדול המפריש הרבה צוף. לפרח הנקבי שחלה עילית צהובה וגם לו צופן גדול. הצוף גלוי, והוא מתגבש לסוכר. הפרחים מופרים בעיקר על-ידי צרעה מזרחית, המלקקת את הצוף. הפרי כדור בקוטר 5 מ"מ. הוא ירוק תחילה, בהבשילו הוא הופך לבן מבריק כחרסינה וטעים לאכילה. הזרעים מופצים על-ידי ציפורים, האוכלות את הפרי.
רכפתן מדברי גדל ברוב אזורי החבל המדברי בדרום הארץ, בעיקר לאורך מזרח החבל, בעמק הערבה ובבקעת ים המלח, חודר גם לנגב ולמדבר יהודה. נפוץ בערוצי נחלים אבניים או סלעיים.
הצוף הנקרש לסוכר בפרח הוצג על-ידי חוקרים אחדים בתור המן שאכלו אבותינו במדבר.
בסוג 4 מינים, בארץ 1.
כתב מייק לבנה