מייק היה אוטודידקט בכל הקשור לידיעת הארץ.
הוא היה מראשוני החופרים את עתיקות מצדה והיה שותף לגילויים הגדולים של סודותיו של מקום מפורסם זה. אך לא פחות מעברה של הארץ הוא אהב את הטבע שלה הכיר כל שביל וכל צמח.
מייק אהב גם לחלוק את הידע שלו עם אחרים כתב ספרים רבים ביניהם "מעוז אחרון: הסיפור של מצדה ואנשיה", " שפן הסלעים", "צמחי החרמון החדשים בארץ" וספרי טיולים כמו, "מסלולי טיולים בנגב", "לטייל בצפון הארץ", לטייל בגליל", "גולן: 20 שנה ועוד 2000" ועוד. מייק היה מוכר כבר סמכא בכל הנוגע לטבע הארץ והייתה לו תרומה חשובה לחיבור ה"לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל".
כאיש הצפון, אהבתו הגדולה של מייק הייתה החרמון עליו אהב לטפס ולטייל בשביליו בכל עונות השנה. הוא ריכז סביבו קבוצה של מעריצים נאמנים שהלכו אחריו בכל טיול ונהנו ללמוד מפיו על כל התופעות שגילה.
כמו לארץ היה למייק יחס מיוחד לשפה העברית. הוא היה מקפיד על שפה נקייה והיה לו סגנון מיוחד שהיה קנאי לו.
מראשיתו של אתר צמח השדה נרתם מייק לכתיבת בסיס הידע של תיאורי הצמחים. ניכרה בכתיבתו ההכרה הקרובה עם הצמחים והאהבה להם.
בתקופות שלא היה לו קל לטייל ונאלץ לנוח בבית היה צמוד למחשב וכותב ערכים ל"צמח השדה".
למרות כל הידע הרב וההערצה וההוקרה שלה זכה, היה מייק איש צנוע ונעים הליכות שלא איבד סבלנותו והיה חוזר ומסביר ומספר לכל המוכן לשמוע.
מייק יחסר לכולנו, לרותי ולבני משפחתו ולכל אוהביה של הארץ.
יהי זכרו ברוך.
לדף לזכרו של מייק באתר צמח השדה
קישור לערך אודות מייק בויקיפדיה שכתב אוריה אורן
בחודש מאי הפיק ד"ר עוזי פז מצגת יפה על נחל שניר אותה הקדיש למייק לבנה וכך כתב:
תחילת מכתבו המלווה של דר' עוזי פז...
לרעי, ידידי ומכותבי שלום,
לוטה מצגת על נחל שניר – יעד מועדף לטיולים קרירים בקיץ.
היכן עוד יכול ישראלי לטייל, ללא פספורט, בתוך נחל זורם?
מצגת זו היא הראשונה מ"טרילוגיה" – ארץ פלגי מים, בה נעסוק בשלושת מקורותיו העיקריים של הירדן – החצבני, הבניאס והדן.
מצגת זו מוקדשת לזכרו של מייק לבנה - ידיד ורע מזה שנים רבות, שחי 60 שנה בקיבוצו - מעיין ברוך - שעל גדות החצבני.
המצגת תעלה לאתר לאתר בקרוב