בשטח זה, כברוב השטח של מערב אוסטרליה, גבעות חול המכוסות בחברת שיחים צפופה שקשה מאוד לעבור בה, בגלל קשיות העלים וקוצניות הצמחים, אפילו במכנסי ג'ינס ונעליים גבוהות. קשה לתאר איך הילידים האבוריג'ינים התרוצצו כאן יחפים וערומים ברודפם אחרי ציפורי האמו, הקנגורו וחיות כיס אחרות.
שלא כמו דיונות החול שלנו, שנפלטו מהים רק באלפי השנים האחרונות, החולות האלה הם העתיקים ביותר בעולם ונוצרו לפני כ-100 מליון שנה. מאז הם נשטפים במשקעים ולכן הם עניים מאוד בחומרי הזנה ויסודות אחרים. לצמחים פה דרכים מעניינות להסתגלות לתנאי הזנה קשים אלה.
יחסית למרחבים שמסביב, האתר הזה הוא שטח לא גדול, להערכתי ק"מ מרובע, כמעט ריק מצומח שבולטים בו מהחול עמודי סלע חול גירני בשפע צורות וגדלים. זה נראה לי כמו ארגז חול בשכונת הענקים שכל הילדים עזבו אותו והשאירו את שאריות הצעצועים והארמונות שבנו בו מפוזרים ללא סדר. יש עמודים דקים וגבוהים, יש רחבים ויש המחוברים כמה יחד לגוש. כולם בצבעי חול על גווניו השונים. ביניהם החול גס ופריך. פה ושם נאחז אחד הצמחים בתחתית העמוד ומנסה לא להיסחף ברוח.
במקומות שעמודי הסלע נשברו ניתן להבחין בהם מבנה של שכבות קונצנטריות, שמיד על כך שהם התגבשו סביב גרעין מרכזי. לדעת המדענים שעסקו בכך, ההתגבשות הייתה סביב שורשים או גזעים של צמחים. יש הטוענים שהשורשים פתחו סדקים בסלע הגירני הרך ובהם התרכז חומר צורני קשה יותר, ובשלב מאוחר יותר כשהסלע הרך התפורר ונסחף נשארו רק הגרעינים הקשים. מדענים אחרים טוענים לעומתם ששורשים שחדרו לדיונה, או גזעים שנקברו בחול, ריכזו סביבם גיר שהיה מומס במים שקלטו הצמחים. הגיר שקע סביב הצמח וכך נוצרו עמודים הקשים שהתגלו מאוחר יותר, כאשר החול נסחף. כך או כך, כולם חושבים שלצמחים היה תפקיד חשוב ביצירת התופעה הגיאולוגית המעניינת הזאת.
האתר הוכרז כחלק מגן לאומי בשנות ה-60 של המאה ה-20 ומאז הפך לאתר תיירות מבוקר מאוד, כ-200 אלף תיירים בשנה. מי שלא רוחש כל כבוד לתנועת התיירים הזאת אלה הזבובים המקומיים שרוחשים בכל מקום. אין כל מפלט מהם, אלא בתוך חדר או המכונית. ברגע שיצאנו החוצה התנפלו עלינו עננים של זבובים. הם לא עוקצים אלא רק מתיישבים ונהנים ללגום מהזיעה, מהדמעות בזווית העין או מהרוק בזווית הפה, בקיצור כל טיפת נוזל. מי שבא מוכן, יש לו כובע עם רשת שמכסה את הפנים או שרשרות חרוזים שמגרשות את הזבובים. כל האחרים מנפנפים בידיהם, כאומרים שלום זה לזה מבלי להכיר אף אחד. די קשה לעמוד רגע אחד בשקט בכדי לכוון את המצלמה, אבל הפיתוי גדול.
ליד אחד העמודים תוכלו לראות דוגמא לאחד השיחים עם העלים הקשים עם אונות שפה מחודדות זה מין של בנקסיה (שיש המסווגים אותו למין קרוב בשם דריאנדרה) יושבת Banksia (Dryandra) sessilis. אתם יכולים לראות בתמונה את התפרחת הצעירה כשהפרחים הלבנים עוד סגורים ובקצותיהם נקודה ירוקה. מאוחר יותר הפרחים נפתחים ומתגלים האבקנים והעליים.
את חלק משיחי הבנקסיה מכסה אחד הצמחים הקרובים לאלה שלנו. זה מין של זלזלת Clematis linearifolia המטפסת ומכסה עכשיו את השיחים בשפע של פרחים לבנים עם עלי כותרת מאורכים ואחריהם מופיעה ציצת הזרעים הנוצתיים המוכרת.
לרשמים של פרופסור עמרם אשל מאוסטרליה "מאידךגיסא" 1