ננסה לסייע בידי הגולשים המתחילים להבחין ביניהם לפי סימני זיהוי פשוטים יחסית. (הגלריה בתחתית הכתבה ממחישה באופן ויזואלי את הכתוב)
כלנית מצויה.
לכלנית 6-5 עלי כותרת, והיא הפורחת ראשונה בין הפרחים האדומים (בחודשים ינואר עד מרץ). ניתן לזהות את הכלנית באמצעות: הטבעת הלבנה בבסיס עלי הכותרת, סביב האבקנים הרבים. במהלך הפריחה הטבעת הולכת וגדלה ונעשית ברורה יותר ויותר. האבקנים-כחולים סגולים וביניהם במרכז הפרח גוף כדורי הנושא את העלָיִים. העלִים הגזורים, שמתחת לעלֵי הכותרת, מתרחקים מהפרח ככל שעובר הזמן מתחילת הפריחה.
עלי הכלנית גזורים וצבעם ירוק בהיר. כולם מרוכזים בבסיס הצמח ואינם צומחים לאורך הגבעול הנושא את הפרח. גבעול זה איננו מסועף וכל פרח נישא על גבעול משלו.
הכלנית שייכת למשפחת הנוריתיים
נורית אסיה.
לנורית אסיה עלי הכותרת והיא השנייה הפורחת מבין הפרחים האדומים (בחודשים מרץ עד מאי). את הנורית קל לזהות על-פי עלי הכותרת המבריקים, לעיתים מרוחקים מעט אחד מהשני ומקבץ האבקנים השחורים-חומים שבמרכז הפרח. עלי הגביע צמודים מתחת לעלי הכותרת, אינם גזורים ונראים כמו צווארון של ליצן, אדומים מבפנים וירוקים מבחוץ. (ראו תצלומים בגלריה)
העלים של הנורית מכוסים שערות דקות ורכות כפלומה ונוטים לגוון אפרפר. (הגבעול לעתים מסועף ונושא כמה פרחים ולרוב לא)
כל הנוריות שייכות למשפחת הנוריתיים כמובן
פרג.
הפרג הוא האחרון בשרשרת הפריחה האדומה (חודשים מרץ – מאי). למין פרג אגסני הפרחים האדומים הגדולים ביותר מבין מיני הפרג הפורחים בישראל בשדות הבור. שני עלי הגביע עוטפים את הפרח לפני שהוא נפתח.
כשפרח הפרג נפתח נושרים עלי הגביע ועלי הכותרת שלו מקומטים. לפרג 4 עלי הכותרת. על עלי הכותרת כתמים שחורים עם קצה לבן. במרכז הפרח אבקנים רבים ובניהם שָׁחֲלָה, שהעלי בראשה שטוח ומחולק לגזרות.
כל פרח נישא בראש גבעול דק, ארוך ובלתי מסועף. כל אחד מחלקי הצמח מפריש נוזל צהבהב כשקוטפים אותו (הפרח אינו מוגן).
הפרג שייך למשפחת הפרגיים (אין עדיין תיאור למשפחה באתר צמח השדה)
צבעוני ההרים.
בנוסף לקבוצה שמנינו לעיל יש בשדותינו עוד פרח גדול אדום, הוא צבעוני ההרים. גם הוא פורח באביב בפרחים אדומים גדולים. לכל פרח 6 עלי כותרת, 6 אבקנים ועֵלי מאורך, ואין לו עלֵי גביע. הגבעול הנושא את הפרח איננו מסועף. הצמח כולו חלק ללא שערות או זיפים.
העלים מרוכזים בסיס הצמח, צורתם כסרגל רחב המתחדד בראשו.
הצבעוני שונה לגמרי מהקודמים וקשה להתבלבל בינהם.
הצבעוני הוא ממשפחת השושניים העוברת שינויים רבים בזמן האחרון
עיון בקישור ובכל הצילומים המקושרים אליו יסייע מתלבטים.
פרחי צלחת אדומים,
כמו הכלנית והנורית, הם תופעה מיוחדת לצמחייה הים-תיכונית. לכל הצמחים בקבוצת פרחי הצלחת האדומים אין צוף בפרחיהם ונמשכות אליהם חיפושיות מיוחדות מסוג האמפיקומה, הניזונות מהאבקה שבפרח. רוב החיפושיות בעולם אינו מזהות את הצבע האדום ואילו חיפושיות האמפיקומה נמשכות דווקא לצבע האדום. על-ידי התאמה זו בין החיפושיות לבין פרחים אלה זוכות החיפושיות במזון עשיר (אבקה צמחים) והצמחים זוכים בהפרייה.
לפני חג הפסח כבר נדיר למצוא כלניות פורחות
הפרגים בשיאם
הנוריות כבר מעבר לשיא
ובנימה קלילה
כל שלושת המינים הם פרחים שיש להם כותרת אדומה וגדולה כמו חצאית אדומה.
לכלנית יש חצאית אדומה שמתחתה תחרה ירוקה (העלים הירוקים) שהם מתרחקים עם הזמן מהחצאית. ויש לה גם צעיף/חגורה לבנה.
הנורית שומרת על עלי הכותרת הנראים כמו תחתונים קרוב לחצאית.
לפרג יש חצאית מארבעה עלי כותרת וצעיף/חגורה שחור עם פס לבן (את עלי הגביע הוא איבד מזמן)
בהצלחה!!!