על פניו הצמח נראה דומה מאד למיני שוום אחרים בארץ, כולם משייכים לסקציית מוליום בסוג שום, ביניהם שום ארדל ושום קטן-פרחים. אולם היו לו כמה סימנים חשובים המבדילים אותו משאר קרוביו.
1. הפרחים קטנים מאד, אורכם 5-3 מ"מ, לעומת קרוביו להם פרחים באורך 7 מ"מ למעלה.
2. צבע הפרחים לבן צחור עד ורדרד (לא קרם כמו בשום קטן-פרחים, שום ארדל, שום הפטמות ושום הנגב)
3. שיא הפריחה בסוף מרץ במישור החוף, מאוחר לשומי בר שרובים הפורחים מוקדם יותר.
חברתי למומחה לקבוצת שומי "מוליום" בעולם פרופ. ניקולאי פריזן (Nikolai Friesen) מהגן הבוטני של אוסנרוק (Osnabrück) בגרמניה. צמחים מועטים נאספו וגודלו בגן שלנו בירושלים וגם בגן באוסנברוק. אנליזות גנטיות בוצעו בגרמניה ועבודת שדה אקולוגית ומורפולוגית בוצעה בארץ. מהר מאד ראינו במעבר לשוני המורפולוגי ולבית הגידול השונה מצטרפים גם הבדלים מולקולאריים-גנטיים והחלטנו שמדובר במין חדש למדע. תיארנו אותו בחודש שעבר במאמר שפורסם במגזין הבוטני Phytotaxa 173 (2): 140–148).
לשום קראנו בעברית שום עקרון ושמו המדעי Allium akirense, שני השמות מנציחים שמות עתיקים עבריים-תנכיים וערביים של ישובי וגבעות האזור. באנליזה גנטית-מולקולארית נמצא כי שום עקרון קרוב מאד לשום קטן-פרחים ומכאן שמוצאו יובשני מאזורי ספר ומדבר. דגם תפוצה של צמחים מדבריים שפלשו למישור החוף בקרקעות חוליות יובשניות נפוץ בארץ ומוכר ברמת המין (רותם המדבר ומרווה צמירה) אולם גם במינים שפלשו למישור החוף והתמיינו כאן למינים חדשים (איריס הארגמן, פשתנית יפו).
הצמח גדל בשמונה אתרים בלבד, כאשר רק בשלושה מהם יש אוכלוסיות גדולות, אנו מעריכים כי יש בסה"כ כ-3000 פרטים בשטח של 3 קמ"ר, אף לא אתר אחד נמצא בשומרת טבע. יתכן והיה נפוץ יותר לפני התרחבותה של העיר רחובות באזור זה, מכאן שהמין הוכרז כצמח אנדמי לישראל ובסכנת הכחדה. צמחים מעטים נאספו ומגודלים בגן הבוטני. נלמד על רבייתים ונפזר את צאצאיהם בין גנים בוטניים נוספים בארץ.
