סירה קוצנית היא בן-שיח כדורי נמוך, מסועף, קוצני. גובהו 30 ס"מ, קוטרו 50 ס"מ. שכיח מאוד. היא נחשבת כצמח המאפיין יותר מכל את תצורת הנוף הצמחי של הבתה הימתיכונית בארץ. הענפים הצעירים לבידים ורכים. בהמשך הם מתקשים ומתעצים, ואפשר אף לעקוב אחר טבעות שנתיות בחתך-רוחב בענף. העלים מנוצים לאונות משוננות, קטנים, קירחים וצבעם ירוק כהה בצידם העליון, לבידים ומלבינים בצידם התחתון. העלים קצת בשרניים, שפתם גלולה לאחור. הצמח מחליף את עליו עם העונות, עלי-הקיץ קטנים מעלי החורף. הקוצים אינם אלא קצות ענפים, והם ניכרים בהסתעפותם הדו-קרנית. בניגוד למשתמע משם הצמח, הרי הקוצים אינם דוקרים מאוד. מבנה הצמח גמיש ומרווח, ולכן ממליצים להשתמש בו כמזרן-שדה, כמובן אחרי ריפוד מלמעלה ביריעה בלתי חדירה לקוצים. אין מניעה לעקור את הצמחים מבחינת שמירת הטבע – הצמח נפוץ ושכיח ואינו צפוי להכחדה. אולם השמדה יסודית מדי של אוכלוסיות שלמות (כפי שאירעה למשל ליד משרפות סיד, להסקה) חושפת את הקרקע לסחיפה, ומדגישה את חשיבות הסירה לשימור הקרקע.
סירה קוצנית פורחת באביב, מינואר עד אפריל, מועד הפריחה מקדים בעמקים ומאחר בהרים. הפרחים חד-מיניים, זעירים, חסרי כותרת, עם 4 עלי גביע ושחלה תחתית. הם ערוכים בתפרחות קטנות דמויות שיבולת בקצות ענפים: הפרחים הנקביים נישאים בקצה הענף, הזכריים מתחתם. הצלקות מברשתיות, צבען אדום, והן המקנות את הצבע לתפרחת הנקבית כולה. הפרחים הזכריים ערוכים מתחתם, לכל פרח 10–30 אבקנים ארוכים בצבע צהוב חיוור, המתנדנדים ברוח לפזר את אבקתם. גון הפרח הזכרי צהבהב כצבע האבקנים. הפרחים הנקביים פורחים תחילה, הזכריים אחר-כך. אין צוף. ההאבקה ברוח. הפרי מבשיל במאי ונותר זמן רב על הצמח. הוא ספוגי, כדורי, קוטרו 4 מ"מ, בראשו 4 עלי הגביע, צורתו כצורת סיר קטן, ואולי זה מקור השם של הצמח. צבע הפרי משתנה מירוק לאדום ולחום. גם שמו המדעי הקודם (פוטריום) משמעו סיר או כלי-שתיה. משורר עברי מפורסם מימי הבית השני נקרא בן-סירא.
סירה קוצנית משתלטת בצפיפות בשדות ובמטעים נטושים, נחשבת כמייצגת שלב מוקדם בסוקצסיה, לפחות בסוקצסיה המשנית. היא מתחדשת יפה אחרי שריפה. גדלה בעיקר בקרקעות טרה רוסה, גם בחול-חמרה ובכורכר. שולטת בחבל הימתיכוני ובחבל הסְפָר (במעבר בין הימתיכוני למדברי), חודרת מעט גם לשולי המדבר בערוצי נחלים ולרגלי סלעים. הצמח משמש כחומר דלק לבישול ולהסקה, כמטאטאים, וכן להגברת ההרתעה בראש גדר-אבן: "הנני שך את דרכך בסירים, וגדרתי את גדרה" (הושע ב, ח). מקובל כי סירים הוא כינויה של הסירה במקרא. ברפואה העממית משמשת משרה מקליפות של שורשי סירה כתרופה לסכרת, לטיפול בבעיות דרכי העיכול והשתן, בדלקת עור, כאבי שיניים וחניכיים. גם ברוקחות הקונבנציונלית נבדקת לאחרונה יכולתן של תרופות המופקות מסירה קוצנית לדיכוי סכרת. תפוצתו העולמית של המין משתרעת בארצות שבחופי מזרח הים התיכון ומרכזו.
המין יחיד בסוגו. הסוג שונה מאוד מיתר בני משפחתו המיוחסת, רק עוד סוג אחד דומה לו – בן-סירה

כתב מייק לבנה.