אלון השעם הוא עץ ירוק-עד בגודל בינוני. הוא המקור העיקרי לייצור שעם המשמש להכנת פקקים לבקבוקי יין ושמן זית, ולשימושים אחרים כגון ריצוף, בידוד ועוד. מוצאו בדרום-מערב אירופה, ספרד ופורטוגל וצפון-מערב אפריקה, אלג'יריה ומרוקו. תעשיית השעם האירופית מייצרת 300,000 טון בשנה בערך של 1.5 מיליארד אירו ומעסיקה 30,000 איש. פקקים לבקבוקי יין מהווים 15% מהתוצרת אך ערך 66% מההכנסות.

לאלון השעם קליפה עבה מאוד ומבודדת אשר ככל הנראה הוותה התאמה לשרידות בתנאי שריפות. לאחר שריפה, בעוד עצים אחרים מתחדשים מזרעים או מלבלוב בגובה פני הקרקע, אלון השעם מחדש את הצמרת שלו במהירות מענפיו המוגנים מפני האש. יכולת התחדשות מהירה זאת מהווה יתרון בהשוואה לאותם מינים שכל הנוף שלהם נשרף והם מתחילים לצמח אותו מפני הקרקע.

קליפת השעם נוצרת, כמו במיני אלון אחרים ובעוד עצים, מרקמה מיוחדת שנקראת קמביום השעם. הקליםה של אלון השעם מיוחדת בכך שצפיפותה נמוכה וקצב גידולה מהיר. כאשר מסירים את הקליפה, משאירים את הרקמה היוצרת ללא פגע. במשך הזמן היא יוצרת שכבת קליפה חדשה אשר מגיע לעובי שניתן להסירה שוב תוך 9 – 12 שנים. הסרת הקליפה בצורה זאת איננה פוגעת בעץ. כי למעשה העצים אינם נכרתים בזמן הסרת הקליפה. אלון השעם גדל בשטחים מסחריים בספרד, פורטוגל, צרפת, איטךיה, אלג'יריה, מרוקו ותוניס.

אלום השעם גדל לאט, מגיע לגובה 20 מ' ואורך חייו 250 שנה. אורך העלים 4 – 7 ס"מ בשפת העלה אונות המסתיימות בחוד. הם ירוקים כהים בצידם העליון וצידם התחתון מכוסה שערות בהירות. לעתים קרובות שפת העלה גלולה לאחור.

אלון השעם פורח באביב בפרחים הדומים לאלה /של מיני אלון אחרים, פרחים זכריים ערוכים בעגילים רפים והפרחים הנקביים יחידים או בזוגות בחיק העלים. ההאבקה באמצעות הרוח. הבלוטים באורך 2 – 3 ס"מ בתוך ספלולים עמוקים המכוסים בקשקשים ארוכים מבשילים בסתיו.

את הבלוטים אפשר לייבש ולטחון ולהשתמש בהם כתוספת לדייסות וכד, או ביחד עם קמח לייצור לחם. הבלוטים מכילים טאנינים בטעם מר אך אפשר לשטוף אותם במים. חיפוי קרקע בעלי אלון יבשים דוחה חלזונות וזחלים, אך אין להשתמש בעלים טריים כי יש בהם חומרים מעכבי צמיחה.

את אלון השעם מרבים ע"י זריעת בלוטים בסתיו בקרקע קלה. אך יש להשתמש בבלוטים טריים כי הם מאבדים את חיוניותם במהירות.

כתב עמרם אשל