ברוש פורבס הוא עץ מחט קטן המגיע לגובה 10 מ', לעיתים גדל כשיח. העץ הגדול ביותר הידוע הוא עץ נטוע בגובה 21.6 מ' וקוטר של 0.75 מ'. הצמרת דלילה וכדורית. קליפת העץ מתקלפת ומשאירה גזע חלק בצבע שבין חום לאדום כהה. לעיתים רק חלק מהקליפה מתקלף ואז נשארים קשקשים אפורים מדובללים עם שוליים מסולסלים. הענפים הדקים הם בצורת האות X וקוטרם 1-1.5 מ"מ. העלים ירוקים בהירים בד"כ, מעוגלים או מחורצים בצידם התחתון, מחודדים בקצותיהם אך עם חודים קהים ואורכם 1.2 מ"מ.
האצטרובלים הזכריים אורכם 2X3-4 מ"מ. האצטרובלים הנקביים כדוריים חומים, בקוטר 2.5-3.5 ס"מ ולהם 4-5 זוגות של קשקשים חלקים אפורים עד חומים שעל פניהם יכולה להיות בליטה מחודדת המגיעה לגודל 5 מ"מ. ברוש פורבס מאופיין בכך שחלק מהאצטרובלים גדלים על גבי הגזעים או הענפים העבים של העץ ולאחר זמן הם עשויים להיטמע לתוך רקמות הגזע המתרחב. הזרעים עבים וחומים כהים בגודל 5-6 מ"מ.
ברוש פורבס גדל בסמוך לחוף המערבי של קליפורניה ומכסיקו. אזור התפוצה שלו מקוטע ומשתרע מהרי הסיירה נבדה בצפון ודרומה עד אזור העיר סן קואנטין במכסיקו, לאורך כ-400 ק"מ. הוא גדל בחורשים שבגובה 250-1,500 מ' על קרקעות בסיסיות מאד שמוצאן בסלעי משקע או גרניט. העץ עמיד בתנאים יובשניים.
האצטרובלים של ברוש פורבס נפתחים ומפזרים הזרעים רק לאחר ובסמוך לשריפה או ימים לוהטים.
התחדשות העץ מזרעים מותנית, אפוא, בשריפות שיפתחו האצטרובלים. תנאים אלה גם מפחיתים את צפיפות הצמחייה המתחרה בנבטים. הבעיה של האוכלוסיות, בבית גידולן הטבעי, היא ששריפות ממיתות העצים הבוגרים ותכיפותן בשל הפיתוח והצפיפות הגדלה של התושבים בערים הולכת וגוברת. כך הוכחדה כמעט האוכלוסייה הצפונית של ברוש פורבס בעקבות שריפות גדולות חוזרות ונשנות.
העץ משמש כפונדקאי יחיד למין של פרפר יום Callohprys gryneus thornei - כחליל המטיל על העץ את ביציו וזחליו ניזונים ממנו.
משפחת הברושיים כוללת 7 תת משפחות המכילות 27-30 סוגים ובהם 130-140 מינים. למשפחה זו משתייכים העצים הגבוהים והגדולים ביותר בעולם – הסקוויה הנאה והסיקוודריון הענק בהתאמה. הברוש עצמו הוא סוג בתת משפחה הנקראת אף היא ברושיים והכוללת 29 מינים, מהם 18 גדלים ביבשת אמריקה והשאר בעולם הישן.
מקור השם הלטיני של הסוג ברוש, Cupressus הוא במילה הלטינית שבה השתמשו לשם של ברוש מצוי (C. sempervirens) , ושהייתה תעתיק של המילה היוונית העתיקה שבה נכתב המקרא המתורגם לציון שם העץ "גפר" ממנו נעשתה תיבת נוח, כמסופר בספר בראשית (בראשית ו, 14).
שם המין הלטיני forbesii ניתן ע"י הבוטנאי Jepson שתיאר והגדיר המין כמין חדש ב-1922 לאזכור הסטודנט Forbes שאסף אותו לראשונה ב-1907. השם האנגלי של המין, Tecate, מציין את מקום גידולו של העץ במחוז וליד העיר הנושאת שם זה בחצי האי באחה-קליפורניה שבמכסיקו.
כתב צבי אבני