היא גדלה בחודשי הקיץ בשולי שדות, באדמות מושקות, בגינות פרטיות וציבוריות.
היא מזריעה את עצמה במחזורים של 21 יום ולכן קשה להיפטר ממנה בשדות.
בשנות החמישים והשישים, עת גידלו "ביצים אורגניות" ,נהגו להאכיל בה את התרנגולות על מנת להשביח את טעם ביציהן. מומלץ גם למי שמגדל עדיין תרנגולות בלולים ביתיים.
בכדי לקצוץ את עליה לתרנגולות היה בכל משק מתקן מיוחד, לתוכו היו מזינים את צמחי הריג'לה הכבדים , (בגלל עליהם הבשרניים - זוללי המים),
מסובבים ידית מחוברת לגלגל שהיתה מפעילה סכין שקוצצת אותם. הצמחים היו נשפכים ישירות לכלי קיבול.
אחת מחוויות הילדות הלא נעימות שלי, קשורה לקיצוץ אחת מאצבעותיו של אחד מאחי הקטנים שתחב את ידו לתוך המאכלת יחד עם הריג'לעך...
(אפשר לזהותו עד היום לפי אצבעו העקומה שעברה תפירה מוצלחת לפני כ 50 שנה)
בשנים האחרונות, עת חודשה העדנה בליקוט ובישול עשבי הבר הרבים, ניתן למצוא בשווקים מוכרי עשבים הכוללים אותה במרכולתם, וכמובן ניתן ללקט אותה בשדות בכל חודשי הקיץ.
מומחים ואנשי פולקלור יספרו לנו כי:
תכולת חומצות השומן מסוג אומגה 3 והחלבונים בצמח גבוהה בהשוואה לירקות אחרים והצמח מכיל ויטמינים ומינרלים רבים הנחוצים לגוף.
אך זהירות. הצמח מכיל גם חומרים רעילים בכמויות זעירות, כמו מיני ירקות אחרים, ואינו מומלץ לסובלים מבעיות בכליות
למידע בוטני אודות הרגלה הקליקו על התמונה בראשית הכתבה
הצמח זכה אף להתפייטות...
"שיחי רגלת-הפלא לבבי תודה ירחש,
שיח שיח כי יפריח כליל צבעים והוד ירגש,
לפרחי רגלת-הפלא לבבי, תודה ילהט
פרח פרח לו גביע על גבעול ענג ירעד."
יוסף פיכמן
שרי אנסקי הבשלנית הידועה – גמרה עליה את ההלל במאמר בעיתון
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/967/218.html
" היא נהדרת כסלט פשוט: בתוספת שום כתוש (או בצל), מעט שמן, מלח והרבה מיץ לימון. ביוון מצרפים אותה בחודשי הקיץ לסלט יווני עם פטה, עגבנייה, זיתים שחורים ובצל.
לא פחות נפלא להוסיף אותה לסלט ירקות בסגנון פטוש (עם קרעי פיתה יבשה משופשפת בשום), לסלט ניסואז, לסלט חצילים ולטבולה. מומלץ להוסיף הרבה ממנה לגבינה לבנה או ללבנה, עם בצל ירוק קצוץ והרבה שמן, ומתקבל סלט כמו צזיקי. היא משתדכת טוב גם למלפפונים (ירוקים או חמוצים) ולצנוניות.
יש שכובשים את העלים במי חומץ.
נפלא להכין ממנה מרק טרטור צונן מיוחד במינו בתוספת מלפפונים ושום וטיפטיפה חומץ, ולהשיט במרק הזה קוביות קרח. אפשר לעשות איתה קציצות עם מעט בשר טחון, כמו שהבולגריות מכינות קציצות פראסה.
יש הנוהגים לפזר על העלים הקצוצים מלח כדי לספוח אליו את הנוזלים ואחרי חצי שעה סוחטים היטב.
כך מפרישים העלים את הג'לטין שבהם ומתקבל מרקם שדומה למלוחייה. מצאתי שנפלא להוסיף את העלים הג' לטיניים האלה למרק עוף צח בסיום הבישול ולסחוט בהגשה תוספת של מיץ לימון.
בצפון צרפת תרבתו אותה ומשתמשים בה לא רק בסלטים, אלא אף מאדים את העלים בחמאה כמו תרד."
שרי אנסקי –nrg
מתכון "מתלהב" מתוך ספר בישולי שדה של תנועת נוער לא מזוהה
סלט רגלה (מתאים לבישולי שדה ובית )
חומרים:
כ- 200 גר' עלים וגבעולים של רגלת הגינה (צמח אחד מפותח בעל עלים צעירים ולא פגומים)
מלח
גביע גבינת שמנת או גבינה לבנה אחרת
אשל או יוגורט
תבלינים (אם אתם בחוץ בעונת הבשלת פרי הסומק הוסיפו גרגרים כתושים)
אופן ההכנה:
קוטפים את העלי והגבעולים של הרגלה ורוחצים היטב.
מקצצים דק דק, מפזרים עליהם מלח ומשהים כחצי שעה.
שוטפים שנית ומסננים את שאריות המים
מערבבים הכל
עשר! עשר! לא פחות מזה!
למתכונים נוספים מצמחי הבר באתר צמח השדה