ניתן למצוא בהרי יהודה באזור נחל כסלון את הצתרה והאזוב המצוי.
(לקטוף מספר גבעולים לצריכה ביתית בלבד), לייבש את הגבעולים במקום מאוורר ומוצל, רצוי בתוך שקית בד.
לאחר מספר ימים להוריד את העלים מהגבעולים ,לשים בתוך צנצנת זכוכית, לשמור במקרר או במקום יבש, ולטחון בכל פעם את הכמות הרצויה.
הריח חזק ומשכר, להוסיף למאכלי פיצות ,ספגטי לזניה, מוסקה ועוד...
אפשר גם לתלות את הצמחים באגודה במקום מוצל , קרינה ישירה גורמת להתנדפות השמנים האתריים.
את האזוב המצוי שהוא אחד ממספר תבלינים שמכיל הזעתר , ניתן ללקט עכשיו בטרשים בבתה וגריגה, באזורים שם שולטים סלעי גיר, בחלקים רבים בארץ:
בהרי יהודה שומרון, הר הנגב ובצפון. יש לשים לב ולא להחליפו עם צמחים אחרים.
רצוי למולל את העלים , הריח אופייני ומסגיר מייד את המבוקש.
יש להשתמש רק בעלים ולא בגבעולים המרים. יש לייבש את העלים בצל ולשמור כאמור במקרר או במקפיא, לפורר ולכתוש רק לפני השימוש.
את הקורנית ניתן למצוא גם בהרי יהודה ובאזורי רכס הכורכר שבחוף הים התיכון.
את עלי הקורנית ניתן לייבש באותה צורה וגם לתבל תבשילים בעוד העלים ירוקים, בעיקר מרקים, דגים ומאכלים ברסק עגבניות.
עלי הדפנה מפונקים ודורשים טיפול מיוחד
צ'ופר
המתכון הביתי של אליעזר כהן ידידי להכנת גבינה ולבנה (טעמתי ואהבתי )
לבנה ביתית
4 ליטר חלב (עדיף חלב עיזים), 3 מיכלי אשל , או פפסין אותו ניתן לקנות בבית מרקחת
הכנה:
מחממים את החלב (כמעט רתיחה) מניחים להתקרר מעט, מוסיפים את האשל או את הפפסין לחלב תוך כדי עירבוב , מוסיפים מלח לפי הטעם , בערך כף,ומניחים יממה בטמפרטורת החדר או עד שהחלב מתגבן.
חובה לראות שהחלב מתגבן לפני שיוצקים לשקית בד.
שופכים לתוך בד חיתול נקי וחדש או בד סדין ומניחים לטפטף במשך יממה .
אם זה עדיין נוזלי משאירים עוד כמה שעות עד שמתמצק.
(אופן הכנת הגבינה דומה לזה ,רק בלי המלח).
מעבירים לכלי ,יוצקים שמן זית וזעתר, שומרים במקרר ואוכלים בתאבון.
מתכון נוסף להכנת לבנה
3 מיכלים של דנוננה 3% , 1 מיכל שמנת חמוצה , כפית מלח.
מערבבים את כל החומרים,
מניחים בתוך נייר/ מטלית סופג בתוך מסננת ,כל זה בתוך סיר המנקז את הנוזלים לתוכו,
שמים במקרר, לאחר 12 שעות הלבנה מוכנה למאכל.
ניתן להוסיף טעמים
כגון :שום ,פלפל שחור,זעתר שמן זית ועוד
להכנת גבינה.
5 ליטר חלב בקר, חצי כוס חומץ הדרים
מביאים לרתיחה את החלב, מכבים את האש ,יוצקים את החומץ ומיד אוספים את הגבן במסננת לפני שמתקשה.
מניחים את המסננת עם הגבן בתוך סיר ומקררים בטמפרטורת החדר, לאחר מכן שמים בכלי ומכניסים למקרר.
מטבלים לפי הטעם.
מזווית אישית
מהימים שהיה להורי משק חלב, את החלב של שבת לא היו משווקים לתנובה, והיו מכינים ממנו שמנת סמיכה , וגבינה.
במתקו ידני מיוחד ששמו היה "ספרטור" היו מפרידים בין החלק השומני של החלב, ( סמטנה=שמנת) לשאר הנוזלים, שהיו מועברים לכד נפרד לצורך גיבונו .
במשק גנץ בכפר-פינס לא היו מוסיפים דבר לכד החלב שהיה מתגבן מחיידקי החלב, (החלב לא עבר פיסטור), בעודו ממתין בטמפרטורת החדר כיום-יומיים
אח"כ היו שופכים את תכולתו לתוך מגבת מטבח גסה, עם "כיס משולש" שנתפר במיוחד והיה נתלה על חבל הכביסה למשך הלילה לניקוז עודפי הנוזלים...
לאחר שהיה מתגבן גוש גבינה גדול, שהיה לו טעם שונה בכל שבוע, היה מוצג לראווה במגש גדול.
בכל ערב היה בתפריט ארוחת הערב: הגבינה הזו (שהמבינים היו קוראים לה אורדה כנראה) עם או בלי השמנת המצויינת והשמנה (20-30 אחוזי שומן למי שמתעניין?) כתוספת לירקות שעלו לשולחן הישר מן הגינה הביתית.