הדודאים:
ראובן, בנה של לאה אימינו, מצא דודאים בשדה (פירות כמובן), והביאם לאימו "לשיפור הפיריון". זו היתה האמונה העממית שקיימת עד היום לגבי "סגולתם" של הדודאים.
רחל סחרה עימה וקיבלה את הדודאים תמורת השאלת יעקב ללאה. מי ילד בסצנה זו ילד? לאה, שלא היו לה הדודאים ורחל לא ילדה למרות הדודאים...
נזכור עובדה זו לסיכום.
בסיפור השני המפורט באריכות מצליח יעקב "להפיק" מהצאן הלבן (שחלקו היו הטרוזיגוטים) אחוז גבוה של טלואים (הטרוזיגוטים רצסיביים), כאילו ידע את חוקי מנדל והתורשה.
לסיפור כיסוי- הציב יעקב כשאר הרועים ענפים לחים ומפוצלים של ליבנה, ערמון (דולב) לוז וכו' כסגולה לריבוי הילודה של צאן טלואים.
..."מקובלת הדעה שהתורה התכוונה למסור שהדודאים מסייעים להריון ולידה. ברם עיון בכתובים עשוי להוביל לרעיון שונה בהחלט.
הכתוב מציין "וישמע אלהים אל לאה ותהר בן" הרי שדוקא לאה שמסרה את הדודאים התעברה.
מכאן מסיק פרופסור פליקס כי רצתה התורה להבהיר : לא הדודאים ושאר הסגולות, ולא המקלות המפוצלים ליד השקתות יש בהם להועיל בקביעת מין הולד. ההריון, הלידה, והתורשה הם בידי שמיים, וחוקיהם הם בבחינת "סוד ה' לירעיו"....
חלקם של הסודות הללו מתגלים ע"י מדענים.
