לבאים מירושלים או מתל אביב (בכביש 1), יש לרדת במחלף עין חמד (אבו-גוש). בכיכר הכניסה נמשיך ונטפס צפונה בכביש 3975 לכיוון קרית ענבים ומעלה החמישה. לאחר כ-2 ק"מ נגיע לצומת T נפנה שמאלה ולאחר כק"מ נוסף נפנה ימינה לכוון הגן הלאומי הרי יהודה, הר הרוח והיישוב נטף.
במקביל ניתן גם להמשיך מכיכר הכניסה של אבו-גוש, לחצות את הכפר בכביש 425 ומשם להמשיך צפונה לכיוון קיבוץ מעלה החמישה והיישוב הר אדר.
יש לפנות על פי השילוט שמאלה (לכיוון צפון-מערב) בכביש המוביל ליישוב נטף.
הר הרוח
ניתן להיכנס לגן הלאומי הרי יהודה ולהר הרוח, הנמצא כ- 800 מטר מהפנייה (סימון כחול). ממשיכים בשביל המוביל אותנו בדרך עפר לחוות העיזים של משפחת הימלפרב מהיישוב נטף וחזרה ליער פולין (סימון אדום-9219). בדרך נמצא תצפיות יפות ואנדרטה לזכרם של חמשת חברי קיבוץ מעלה החמישה: אהרון אולשיבסקי, אריה מורדכוביץ, יהושע פוחובסקי, יצחק מגדל, משה בר גיורא (באומגרטן) שנרצחו במקום על ידי ערבים ב-9 בנובמבר 1937, במהלך סלילת דרך בסמוך למיקומו הנוכחי של הקיבוץ.
נמשיך לנסוע לכיוון מערב (כביש 425) עוד כ- 2.5 ק"מ לכיוון נטף.
סמוך לכניסה ליישוב (בצד שמאל של הכביש) נמצא את אנדרטת יהודי פולין בה אמפי קטן הצופה על אפיקו של נחל החמישה, ובו עץ חרוב עתיר פרי (קטפו ואיכלו בהמשך הטיול).
ממול מעבר לכביש נראה הר קרח, באזור הפלשתיני, לעומת האזור הישראלי המיוער...
נטף הוא יישוב קהילתי מעורב דתיים-חילוניים. היישוב נמצא בין נחל כפירה בצפון לנחל החמישה בדרום, בין שני רכסים בגובה ממוצע של כ-500 מטר מעל פני הים. היישוב הוקם בשנת- 1982 ע"י קבוצת חברים ששרתו יחד במילואים והחליטו על הקמת יישוב מעורב בו יחיו משפחות דתיות וחילוניות יחד. ביישוב מתגוררות כיום כ-100 משפחות (כשליש דתיים).
השם נטף מוזכר בתנ"ך בספר שמות ל', ל"ד: "ויאמר ה' אל משה קח-לך סמים, נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבנה זכה".
כבר בכניסה לישוב נציע לכם לעצור ליד מתקני נופש למבוגרים ונוער "חדר כושר בטבע", לחמם את הגוף ולצפות בנוף, ואיזה טבע...
נמשיך לכיכר כיכר שממול (ע"ש גדי ערן, ממקימי היישוב שנהרג במלחמת לבנון), נפנה ימינה ונחצה את היישוב, בדרך ניתן להבחין במבנה בית הכנסת המיוחד, הבנוי שלוש עזרות: גברים, נשים ועזרה מעורבת.
מימין נבחין במבנה המזכירות ומגרש חניה (את הרכבים ניתן להשאיר כאן או בכניסה ליישוב), הישוב עצמו מיוחד, בתיו משתלבים בנוף ....,
נרד שמאלה בירידה קצרה ומיד בצומת T ימינה. כעבור כמה עשרות מטרים הכביש נגמר, ומתחילים את דרך העפר למעיין (סימון שבילים כחול).
בהמשך הדרך נגיע למחסום הסגור לכלי רכב. אנו נמשיך רגלית עד השלט המורה לפנות שמאלה – למעיין (סימון שבילים – אדום).
נצעד כ 800 מטר בירידה בדרך עפר כבושה. בצד הדרך (מימין) נבחין בשרידי חווה חקלאית, חורבת נטף, הבנויה על יסודות של חווה ביזנטית. במקום שרידי מבנה ובור מים.
נמשיך עוד כ-500 מטר עם הסימון האדום עד למעיין. המעיין, נובע בתוך מערה גדולה, כשנתקרב נבחין בטיפות מטפטפות הנאגרות באגן נביעה חצוב, סביבו בוסתן קטן בו גדלים שקד, שסק, תאנה, גפן ולימון- גן עדן קטן
במעין, הנובע כל השנה, אגן נביעה קטן, בו שפע של צמחי שערות שולמית ובור אגירה בצורת פעמון המנקז את מי המעיין. פתח הבור חבוי מתחת לעץ התאנה מרחק מספר מטרים מהנביעה. עומק הבור כשלושה מטרים,ומפלס המים בו משתנה לפי העונה וקצב שפיעת מי המעיין -מחצי מטר ועד למצב שבו המים גולשים מהבור החוצה לאפיקו של הנחל.
ניתן לדלות מים מן הבור בעזרת בקבוק הקשור לחבל. שימו לב: הירידה לבור המים מסוכנת ואסורה.
כאן המקום להפסקת אוכל קטנה, ולתהייה על טיבם של פירות הבר שמזמן לנו הטבע באזור.
(רובם לא למאכל) פירות צהבהבים של עץ הלבנה רפואי בגודל של שזיף קטן, אשר בתחתיתם יוצא מן עוקץ מעוגל (רעיל),
פירות של שקד מצוי , לא מומלץ לאכול פירות ירוקים ,
הרעילות בשקד לא ידועה לרבים פרופסור יואב ויזל
בספרו "צמחי רעל בישראל " כותב:
ציפת הפרי הצעיר והזרע הצעיר (אותו אנו אוכלים) מכילים כמות רבה של חומר רעיל בשם :"אמיגדלין"
חומר זה מביא לידי בלבול חושים, התכווצויות עוויתות, וכו' כמו בהרעלת ציאנין.
כאמור זה עלול לקרות בפירות צעירים וירוקים.
למרות שהפירות עכשיו כבר בשלים ( אנו לא לוקחים סיכון)
נבוא בתחילת החורף ונהנה מפריחת השקד (יה).
"אשכולות" אדומים של אלה ארצישראלית,
שימו לב ל"בננות" הצומחת על האלה הארצישראלית .
(אלו עפצים – שהם גידולים של רקמת העץ הנגרמת ע"י עקיצה והתפתחות של כנימות או טפילים אחרים. בתוך" הבננה" הם מתפתחים וכמגיעה העת הם פורצים אותה ויוצאים) ...
האלה הארצישראלית נמצאת עתה בשלכת כמו בחול...
אשכולות אדומים בשרניים כמו ענבים קטנים של השיח המטפס קיסוסית קוצנית
העלים בצורת לב כמו לרוב המטפסים.
עצי האלון המצוי מלאים עכשיו בפירותיהם הלוא הם הבלוטים המיוחדים והאופייניים.
בין עצי החורש, לאורך המסלול אי אפשר שלא לשים לב לפירות האדומים של הקטלב אדום הגזע.
מה שכן מומלץ לאכול הם את פירות החרוב שאספנו מן העץ הגדל באמפי לזכר יהדות פולין.
לאחר הביקור במעיין עומדות לפנינו שלוש אופציות:
הראשונה – לשוב על עקבותינו חזרה לכוון הרכב באזור השער הנעול .
השנייה – להמשיך הלאה באפיקו של נחל כפירה (סימון שבילים כחול) לכיוון היישוב מבוא-חורון (דבר המצריך הערכות של רכב איסוף בקצה המסלול).
האפשרות השלישית (לנועזים שבינינו..) היא לטפס מפיצול השבילים בסבך הצמחייה חזרה ליישוב נטף.
כחצי שעה לבעלי כושר גופני). שימו לב, לאילו הבוחרים באופציה זו: עם סיום הטיפוס יש לחצות בזהירות בין חצרות הבתים, ע"מ לא להפריע לתושבי המקום.