הדפסה
בוצין  מפורץ

מה הקשר לצמחים הללו ומדוע הם מזכירים את חנוכה

צמחים בסימן חנוכה   01/12/2007
מרוות ירושלים, פתילת המדבר הגדולה, נר הלילה החופי, בוצין מפורץ ומיני מרווה, מקושרים לחג החנוכה. רובם לא פורחים בזמן החנוכה , אולם הם מזכירים לנו, מי בצבע, מי במבנה, את נרות החג, את מבנה המנורה שהיתה בבית המקדש, ומי באפשרות ליצור מאבריו פתילות להדלקת נרות.
המרוות
באתר סנונית מספרים לנו:
"לכאורה, מה בין מרווה לחנוכה? מה בין צמח תבלין ומרפא זה, לחג האורים שלנו? אנחנו דווקא מצאנו שלושה קשרים.
קודם כל, השם. בלטינית בכלל נקרא הצמח salvia – מושיעה, מפני שבעבר הרחוק חשבו שהמרווה היא תרופה לכל חולי, ועד היום משתמשים במיניה השונים (מתוך כשבע מאות במספר) לריפוי.
במרווה המשולשת, למשל, משתמשים כתרופה להורדת לחץ דם ולכאבי בטן (שעלולים לתקוף את זוללי הסופגניות), במרווה המרושתת – לחיטוי עיניים ולבישום ובמרווה הרפואית – כתרופה להצטננות ולדלקות חניכיים. והנה בשמה העברי, אין רמז לתכונותיה אלה.
בעברית היא מרווה. אז אולי כי היא מרווה את צימאונם של החרקים הנהנים מצופה ואולי, כמו שסוברים אחדים – וכאן הקשר לחגנו – נגזר שמה מהמלה מוריה. הר המוריה הלא הוא הר הבית, שעליו נבנה בית המקדש.
הקשר השני הוא השמן. במרווה המשולשת, למשל, המשמשת לתיבול תה, יש שמן אתרי שמעניק למשקה ניחוח חריף. הקשר השני הוא השמן. במרווה המשולשת, למשל, המשמשת לתיבול תה, יש שמן אתרי שמעניק למשקה ניחוח חריף.
ולבסוף, יש מי שסבור, שעיצובה המקורי של מנורת בית המקדש הושפע מהתפרחת המסועפת של מרוות ירושלים".
ויש מי שחושבים כי מבנה המנורה הושפע ממבנהו של צמח הבוצין המפורץ, (בוצין הוא נר בארמית)
להמשך קריאת המאמר באתר סנונית
חג חנוכה שמח ומאיר
גינון חסכוני במים