אלא שרוב הארכיאולוגים תמימי דעים שאתר זה הוא בכלל מהתקופה הביזנטית, ולכן לא נקברו בו המכבים, ואף לא יהודים.
בפועל מיקומם של קברי המכבים, כמו גם מיקומה של מודיעין עצמה, היא סוגיה הרחוקה עדיין מפתרון.
סיור חורפי זה, לקראת חנוכה, יציג את האתרים השונים הקשורים לחידת מיקומה של מודיעין העתיקה וקברי המכבים.
הגורמים לזיהוי השגוי של אתר זה עם קברי המכבים, היו שמו הערבי של המקום - "קובור אל יהוד", ושם הכפר שמעבר לואדי - "אל מידיה". שמו הערבי של הכפר, כך סברו כבר חוקרים רבים, משמר את שמו העתיק של המקום – "מודיעין", ואם כך "קובור אל יהוד" ("קברי היהודים"), אינו אלא כינוי לקברי המכבים במקום.
ספר חשמונאים מוסר כי המלכים החשמונאים נקברו במתחם קבורה מפואר אשר עוטר בשבעה פירמידות, ובתבליטים שתארו כלי נשק ו"פיתוחי אוניות, להראות לכל יורדי הים".
מ"קובור אל יהוד" אכן ניתן לראות את הים התיכון, אך אין במקום שום שרידי פירמידות, וכאמור הקברים מתקופה המאוחרת בהרבה לימי המכבים.
אז היכן קבורים המכבים?
כבר במאה התשע-עשרה הציע החוקר הצרפתי ו' גרן לאתר את קברי המכבים על גבעה אחרת ממערב לכפר אל מידיה, סמוך לקבר "שיח ערבוואי" (העגלה). הוא אף חפר חלק מהמתחם והציע שחזור שלו, כולל הפירמידות מעל.
אך בעקבותיו חפר במקום חוקר צרפתי אחר, צ' קרלמון-גנו, ומסקנתו היתה כי כמו "קובור אל יהוד", גם אתר זה הוא מהתקופה הביזנטית, ולא מימי החשמונאים.
קבר "שיח ערבוואי" עצמו אומץ בשנים האחרונות ע"י גופים יהודים דתיים, אשר זיהו בו לא פחות מאשר את קבר מתתיהו החשמונאי.
גרפיטי על הקיר מימין לקבר אף מציין "פ"נ מתתיה כהן גדול".
ספק רב אם באמת יש לזהות את שיח ערבאווי עם מתתיהו החשמונאי..
תפנית במחקר קברי המכבים ארעה ב1996, כאשר בעת הרחבת כביש 443, בסמוך ל"קובור אל יהוד", נחשפה מערת קבורה מימי בית שני.
בתוכה נתגלו כוכים ו22 גלוסקמאות (ארונות קבורה קטנים), ועל חלקם נרשמו שמות ביוונית ובעברית. מהכתובות בעברית רק אחת היתה קריאה - "שמעון [בר] אלעזר". אך חופר המערה, ש' ריקלין, חשב כי קרא על גלוסקמה אחרת המילה "חשמנ..", ובעקבות זאת הציע כי כאן כאן קבורים מלכי החשמונאים.
הצעה זו קיבלה תשומת לב תקשורתית רבה, אך גם זכתה לביקורת רבה מאנשי המקצוע.
הקבורה בגלוסקמות נהגה בקרב היהודים, אך לא בימי החשמונאים, ובכלל הקבר אינו הולם את הפאר של קברי המכבים כמתואר במקורות ההיסטוריים.
הכפר "אל מידיה" גם הוא מעולם לא נחפר כיאות. סקרים שנערכו בסביבות הכפר במאה התשע-עשרה, ושוב לאחר מלחמת ששת הימים, איתרו במקום שרידים מתקופות שונות, אך רק מעט מהם מיוחס לימי החשמונאים.
כל עוד לא נערכו חפירות מסודרות בכפר, לא ניתן לדעת אם אכן שם היתה מודיעין העתיקה. לו היתה מתגלה מודיעין העתיקה ב"אל מידיה", ניתן היה להעריך יותר טוב היכן יש לחפש את קברי המכבים.
אז היכן מודיעין העתיקה?
בשלהי המאה העשרים הכשירה מדינת ישראל את הגבעות שמדרום לאל מידיה להקמת עיר חדשה בשם )המחייב( "מודיעין". במהלך הפיתוח נעשו סקרים ארכיאולוגים וחפירות הצלה רבות, בעיקר ע"י הארכיאולוג ש' גיבסון. סקריו בתחום "גבעת תיתורה", גבעה אליפטית בצפון מזרח העיר החדשה, הביא אותו למסקנה שיש לחפש את מודיעין העתיקה כאן, ולא בכפר אל מידיה. בשיא הגבעה בולטת עד היום מצודה צלבנית ("אל בורג'") וברחבי הגבעה אותרו שרידי מבנים, בורות, מתקנים חקלאים, ומערות מסתור. עם זאת, בהעדר חפירות במקום בקנה מידה רחב, לא ניתן לקבוע בודאות אם אכן כאן היתה מודיעין העתיקה.
תפנית במחקר מיקומה של מודיעין העתיקה חלה ב2001, כאשר משלחת של רשות העתיקות ביצעה חפירת הצלה בדרום העיר החדשה, לצד הכביש מודיעין- לטרון. חופרי המקום, א' און וש' בדולח-וקסלר, חשפו במקום מבנה ציבורי, אל נכון בית כנסת, ששימש גם בימי החשמונאים, וסביבו רחוב וכמה בתים. יתרה מכך, שמו הערבי של המקום הוא "אום אל עומדאן" ("האמא של העמודים"). לדעת החופרים הסיפא של שם המקום ("עומדאן") שימר את שם המקום העתיק "מודיעין" תוך סיכול שתיים מהאותיות. גם תגלית זו זכתה להד תקשורתי רחב, אך גם היא זכתה לביקורת.
עיקר הביקורת היא שהישוב שנחשף קטן ממדים.
הממצא פשוט אינו תואם במימדיו את המצופה מעיר עתיקה.
יתרה מכך, אין בקרבת מקום אתר ובו שרידי מתחם קבורה חשמונאי מפואר.
אז היכן מודיעין העתיקה?
ואולי מודיעין בכלל לא היתה עיר?
בספר חשמונאים שמה של העיר נרשם תמיד כ"מודיעים", לא "מודיעין".
יתכן כי הסיומת בגוף רבים, "מודיעים", מלמדת שהעיר העתיקה בעצם היתה קיבוץ של כמה כפרים, ששכנו בסמיכות אחד לשני, אך לא כדי ישוב עירוני אמיתי.
מסיבה זו לא מוצאים שרידי עיר בשום מקום, למרות החפירות הרבות שנילוו להקמת מודיעין החדשה.
מודיעין\מודיעים העתיקה, לפי הצעה זו, השתרעה בכל המרחב שבין "אל מידיה", "קובור אל יהוד", "גבעת תיתורה", ועד "אום אל עומדאן", ואופיה היה כפרי.
עם זאת, עדיין נותרת חידת מיקומו של מתחם קברי המכבים המפואר, שעוטר בפאר רב, כולל פירמידות.
הפירמידות הנעלמות של מודיעין עדיין מחכות לגילוין.
כיצד מגיעין?
אתר "קברות המכבים" נמצא לצד כביש 443, בואכה מודיעין מכיוון מערב. פונים צפונה בעקבות השילוט, ועד קצה הכביש הסלול. הקברים עצמם נמצאים ממזרח לרחבת החניה, אך הם אינם מסומנים.
קבר שיח ערבאווי נמצא כ650 מ' מצפון ל"קברות המכבים", מימין לדרך עפר היוצאת מאתר "קברות המכבים", ומסומנת בסימון לבן-אדום-לבן.
שרידי המתחם הביזנטי (קברי המכבים לדעת גרן) נמצאים כ30 מ' מצפון לקבר השיח.
קבר הגלוסקמות שנחשף ע"י ריקלין נמצא ממש לצד כביש 443, כ300 מ' צפ' מע' מ"קברות המכבים".
גבעת תיתורה נמצאת לצד הפניה למכבים-רעות מכביש 443.
כדי להגיע לפסגת הגבעה יש לפנות מ443 למכבים-רעות, ובפניה הראשונה ימינה, לתוך מודיעין. כעבור 100 מ' יש לפנות ימינה שוב, לדרך שחלקה סלולה וחלקה דרך עפר, ומובילה עד לפסגת הגבעה.
"אום אל עומדאן" נמצאת לצד כביש לטרון-מודיעין, כ1 ק"מ לפני הכניסה לעיר מכיוון דרום, בשולי שכונת "בוכמן".
המקום מגודר ונעול, אך ניתן לראות את רצפת ובסיסי העמודים של בית הכנסת יפה ויש לקוות שהאתר יפתח למבקרים במהלך החג.
ללא צמחים אין אנו נהנים...
ואם אין אנו מזהים אנו מסמסים 9911 לכותבים "צמח", מיד תגיע לנו הודעה עם קישור לאתר צמח השדה. שם נוכל לחפש את בטלפון הסלולרי ולזהות את הצמחים.
ביקור באתרי מודיעין העתיקה בעונה זו, אינו מזמן שפע של פריחות.
זוטה לבנה ,
הנחשבת למשובחת והבריאה שבצמחי החליטה לשתיה. פרחיה עדינים לבנבנים סגלגלים.
(מותר לקטוף מעט לתצרוכת עצמית)
ליד מה שנחשב לקברות המכבים פורחת עדיין בשפע,
עפרית אירופית
שהיתה אמורה לסיים את הפריחה הקייצית שלה...
גם נרקיסים פורחים פה ושם ביערות בן שמן, כרכום חורפי והתחלה של פריחת רקפות
חפשו אותם
חג חנוכה שמח