"על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית, ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול" (ברכות פרק ט', משנה ב').
מה יחוד מצא ר' יהודה בים הגדול שדווקא לו תיקן ברכה מיוחדת? אני הקטן עומד משתאה גם אל מול הר גבוה ובעת העפלתי אליו אני מרגיש היטב היטב את מעשה הבראשית של הקב"ה, ובכל זאת נראה לי תמוה לתקן ברכת "עושה ההר הגבוה", אם הייתי תנא אולי הייתי מתפלמס עם ר' יהודה אך מה לעשות נולדתי קצת באיחור וכעת אני מנסה להבין את הייחוד שמצא ר' יהודה דווקא בים שצריך ליתן לו ברכה מיוחדת כפי שרש"י מפרש בסגנונו הבהיר והפשוט: "לפי שהוא חשוב וגדול מכולן".
הטור הזה מנסה למזג בין בית המדרש הסגור עם הספרים לבית המדרש הפתוח של הטבע והנופים ולכן השבוע נלך אל הים הגדול, הלא הוא הים התיכון, לא זו לא טעות בעיני הליכה אל הים בימות חורף מרגשת ומעניינת הרבה יותר מאשר בימות הקיץ.
קודם כל אפשר להסתובב בקלות על החוף מבלי להיתקל בבעיות צניעות וכדו' ושנית הים הגדול נראה באמת גדול בדמות גליו האדירים כפי שכותב משורר תהילים: "מקולות מים רבים אדירים משברי ים".
ההמלצה היא להגיע אל אחד החופים היפים ביותר בארצנו, חוף בית ינאי.
החוף ששמו על שם המושב הקרוב שהוקם בשנת 1933 והחליט להנציח בשמו את מספח אזור השרון לממלכת יהודה, אלכסנדר ינאי. נמצא באזור השרון בסמוך לכביש החוף.
על מנת להגיע אליו נעלה על מחלף בית ינאי (כביש מספר 2 בין חדרה לנתניה) ונפנה למערב נרד בעקבות השילוט אל עמדת כניסה של רשות הטבע והגנים, אל דאגה בעונת החורף לא גובים דמי כניסה.
נחנה את רכבינו ברחבת החנייה הגדולה. ונצעד אל עבר החוף, רבים הסיכויים שנראה כאן כמה "משיגענרים" בתוך המים חמושים בגלשני גלים למיניהם, מצפון לחוף נבחין במזח סירות ישן ורעוע שהוקם כאן בסוף שנות השלושים לטובת עגינת סירות מעפילים במסווה של מזח לפריקת ציוד חקלאי.
לא הרבה סירות מעפילים עגנו כאן בסיכומו של דבר בגלל הקרבה למחנות בריטים שהוקמו לאחר הקמתו של המזח, ברם ספינה אחת חשובה דווקא כן עגנה כאן ואף פרקה כאן את תכולתה ,הכוונה היא לספינת הנשק "אלטלנה". שלאחר מכן הוכוונה אל נמל תל אביב וטובעה בפקודתו של דוד בן גוריון, ראש הממשלה.
אך למה להעכיר את האווירה בהרהורים נוגים על "כמעט מלחמת אחים" מלפני 60 שנה, באנו לבלות יום חורפי אל מול הים ולהרהר בעניינים משמחים.
ניקח כיסא נשב אל מול הים הגדול נהרהר בפסוק אחר מתהילים ממזמור ק"ד ה"אקולוגי" כפי שמכנה אותו פרופ' ישראל רוזנסון: " זה הים גדול ורחב-ידיים, שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות.
שם אוניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו".
הים הגדול הזה שגליו מתנפצים בשאון אדיר אל החוף, שבתוכו נמצאים דגים ענקיים כדוגמת הלוויתן עם יצורים מיקרוסקופיים, המראה הזה נותן לנו להרהר בקטנותנו אל מול גודל מעשה הבריאה הזה,
מה שנותר לנו לדמיין כדי לענות על השאלה ששאלנו בפתיח היא את רבי יהודה עומד על חופו של הים התיכון העשוי במעשה בראשית רואה את המראה שנגלה לעינינו וברוח חכמתו מתקן את הברכה, שנוכל לברך כעת בכוונה גמורה:
" ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול".
מי שלא היו בחופי ארצינו בימיו של ר' יהודה, הם הצמחים הפולשים: טיונית החולות וכנפון זהוב שבאו לא מכבר מעבר לים, מתרבים באלפיהם ודוחקים את רגלי צמחי הבר של ארצינו...
עודד פורת-מנהל חינוכי מדרשת הגולן