יש המזהים את הקוץ המקראי עם צמח ששמו "קורטם", ויש המזהים אותו עם "ברקן" או עם "גדילן".
באתר גן ונוף מופיע מאמר של ד"ר אורי פרגמן ספיר על קוצים:
"נצא לשדות בעונה החמה ומייד נרגיש את הקוצים השורטים. הקוצים אינם נעימים אבל אם נביט בהם ולא נתקל בהם, נוכל לראות שרובם ככולם יפים עד מאד. הם גם מספרים לנו סיפורים ביולוגיים מרתקים ומעטים מהם אף נכנסו לגן."
המאמר: הגנה קוצנית
נעמי שמרהתייחסה אל הקוצים בשירה:
על ראש שמחתי
נעמי שמר
על ראש שמחתי
ענדתי זר,
זר פרחי שדה,
עם קוץ אחד או שניים.
יצאה שמחתי
לחולל בחוצות,
ברגל יחפה
בתוך הצהרים.
תפסוה השומרים
הסובבים בעיר,
מה את רוקדת ככה,
ועל מה יצהל קולך?
מוטב שתשירי שירי מחאה,
זה מה שהולך עכשיו,
זה מה שהולך.
אמרה שמחתי
אני ארקוד וארקוד,
עם זר פרחי שדה
וקוץ אחד או שניים
כי השמחה שלי
היא המחאה שלי,
ברגל יחפה
בתוך הצהרים.
אמרה שמחתי
אני אשיר וארקוד,
עד צאת נשמתי
כי השמחה שלי
היא המחאה שלי
והיא כוחי האמיתי.