חליטה או אכילה תמימה של עלה מצמח רעיל, עלולה לעלות באלרגיה , באישפוז בהזיות ואף במוות.
לאתר צמח השדה הגיע מייל SOS ובו נשאלנו מה עושים עם בחורה שאכלה עלי הרדוף מצוי.
לשאלתי מדוע אכלה את העלים, נעניתי כי האכילה היתה במסגרת התערבות כי הצמח לא רעיל!!!
למזלה של אותה "פתיה" היא נמצאת עדיין איתנו.... יש האומרים כי זו דרכו של הטבע לברור את המתאימים והשורדים!!!
קיבלנו גם דווחים לאתר על ילדים שאכלו פירות של לוף ארצישראלי בחשבם כי הוא תירס!!!
ראוי להזכיר את ההרעלות וההזיות המלוות את האוכלים כל חלק מצמחי הדטורה.
צמחי הדטורה שייכים למשפחת הסולניים.בה צמחים רעליים נוספים כמו צמחי השיכרון למיניהם.
צמחי הדטורה העשבוניים הם שיחים גדולים בעלי ענפים שאורכם מגיע עד לכ - שני מטר. הפרחים לבנים גדולים (כ-15 ס"מ) בעל צינור ארוך ו-5 שיניים. הכותרת היא דמויית חצוצרה. הפריחה היא בקיץ, הפרחים נפתחים בשעות הערב. הפרי הוא הלקט יבש המכוסה בשערות וקוצים ונפתח לארבעה פלחים. הזרעים הם שחורים וגדולים.
הצמחים גדלים בשטחי מעזבות ולצידי דרכים
חומרי הרעל שבצמח
בכל חלקי הצמח, כולל העלים והזרעים נמצאים אלקלואידים רעילים מקבוצת אלקלואידים ואטרופין המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית והפריפרית. הרעילות נגרמת בעיקר בגלל הפעילות האנטיכולינרגית של האלקלואידים הטרופאניים
חשוב להכיר את תופעות ההרעלה
צימאון, יובש בפה, אישונים מורחבים, הזיות, חום יתר, סומק בעור, כאב ראש, דופק מהיר, עליה בלחץ הדם, עוויתות, כאבי שרירים, איבוד התמצאות, דיבור לא סדיר במשך שעות, חוסר הכרה ואף מוות.
דווח שאכילה של 20-10 זרעים יכולה לגרום ליובש בפה, דפיקות לב מואצים, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת, חוסר שקט.
אכילה של 50 זרעים גורמת להזיות חמורות. מנה גדולה יותר גורמת לאיבוד הכרה ולמוות.
מתוך האתר לרשות למלחמה בסמים
כיצד ניתן למנוע הרעלה?
אין להשתמש בחלקי צמח שאינוו מוכר:
לא לחליטת תה, להבערת אש, להכנת סלט, ללעיסה מתוך שיעמום
המקרה של חשש להרעלה, יש לגשת מיד לקבלת סיוע רפואי מקצועי.