אמנם רש"י על אתר מפרש "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל" ועל עובדה זו בהחלט ניתן להסכים.
אך בכל זאת עדיין באזור בית שאן כל כך שבלוטות הטעם יוצאות משימוש. על כן ננסה לתת השבוע הסבר נוסף לאימרתו של ריש לקיש בגמרא בעירובין. לשם כך נצא השבוע אל עמק בית שאן שכבר כתבנו עליו בעבר שהסב את שמו לשם תירותי יותר "עמק המעינות" וכנראה שכבר בשם זה טמונה התשובה לקושיה דלעיל, אך עדין לא נסתפק רק בדיבורים אלא גם במעשים ועל כן נצא לטייל בנחל שמשלב את כל ההיסטוריה הציונית של העמק המפורסם, הכוונה היא לנחל הקיבוצים, מסלול מוכר ומלא מים אך לפני שנמכור את מרכולתו החוויתית נתיחס לקישור הציוני.
שם הנחל הוסב לנחל הקיבוצים על שם הקיבוצים הרבים השוכנים מסביב בכל עמק בית שאן בכלל ובסביבות הנחל בפרט. הקיבוצים למעשה הפריחו את שממת העמק והראשונים שבהם נבנו בשיטת הישוב הידועה משנות השלושים "חומה ומגדל". למען הקוראים הצעירים נאמר ששיטת התישבות זו ניצלה פירצה בחוק המנדט הבריטי שעל פיו בית שגגו כבר נבנה עליו לא יהרס. לשם כך הקימו בשלב ראשון מגדל עם גג כמובן וחומת עץ עם מילוי חצץ מסביבו על מנת לשמור על המתישבים מפני הבדואים שחיו באזור. ראשון לישובי חומה ומגדל היה תל עמל לימים קיבוץ ניר דוד הסמוך מאוד לנחל. גם קיבוץ טירת צבי ראשון הקיבוצים הדתיים השוכן בעמק בית שאן נבנה בשיטה זו ועוד רבים וטובים. אך בכך לא תם האתוס הציוני המונצח באזור. שמות המעינות המזינים את נחל הקיבוצים הוסבו לעין חומה ועין מגדל... ומכאן כל המוסיף גורע. ועתה למרכולתו של הנחל, להולך פה כבר כנראה שלא יצטרכו להסביר את אימרתם של חז"ל, שכן כמויות המים והירוק בהחלט מרשימות אך כדי לחזות בתשובה בצורה חזקה יותר כדאי לטפס על תל שוכה הוא מצפה השלושה המתנוסס מעל לנחל ולהביט על כל האזור, בקיץ באופן בולט ניתן לראות בין צהוב הקוצים והאדמה החרושה סביב עשרות כתמים ירוקים שמשמעותם אחת ויחידה, מקור מים. עשרות מעינות נמצאים כאן למרגלות הגלבוע ויוצרים את פתחו של גן עדן. אחרי שחזינו בנפלאות הבריאה, אנו פנויים בשקט ובשלווה לצעוד במסלול המים הרטוב של נחל הקיבוצים.
כיצד נגיע? מצומת השיטה ניסע בכביש 669 לדרום–מזרח. מייד אחרי קיבוץ ניר דוד נעבור בגשר על נחל עמל וונגיע לצומת עם כביש 6667, המוביל לקיבוץ מסילות. בצומת נמשיך עם כביש 669, הפונה ימינה לכיוון שלוחות. כ־50 מטר אחרי הצומת נפנה שוב ימינה, ואחרי כ־300 מטר נגיע אל מגרש חניה. כדי להגיע אל מצפה השלושה יש להמשיך הלאה ולעקוב אחרי השילוט. הגבעה מאוד בולטת על רקע המישור בו אנו נמצאים. בכל אופן נמשיך במסלולינו בנחל הקיבוצים.מהחניה נלך לכיוון דרום־מערב בדרך עפר. הדרך עוברת בגשר מעל ערוץ נחל הקיבוצים, ועולה צפון–מערבה (בהמשך המסלול עוברים כאן שוב, אך בתוך המים). לאחר כ־200 מטר נחלוף על פני צומת דרכים ונמשיך ישר אחרי כ־500 מטר נוספים נפנה שמאלה בדרך קצרה המובילה לשפת הנחל, לצידם של עצי דקל גדולים ויפים הנטועים על המים. ומכאן ל"עסק", ניכנס אל מי הנחל ונתחיל לצעוד בהם , אחרי 80 מטר נפנה שמאלה ונצעד במורד הזרם. עומק המים הוא כמטר וחצי, לעיתים מעט יותר. רוחב הנחל מגיע עד ל־30 מטר, ומשני עבריו קירות ירוקים ומקסימים של
שיחי קנה, סמר, וערבה. עצי אשל ותמר המתערבבים פה ללא סדר ומהווים שער נאה לפתחו של גן עדן. כשנגיע לגשר צינורות נטפס אל דרך העפר ונרד בשנית אל הנחל.
אזהרה חמורה: אסור לעבור דרך הצנורות שכן הזרם שם חזק וכבר נפגעו שם בעבר אנשים.
בהמשך הדרך בנחל הוא הופך לצר יותר. לאחר זמן קצר נגיע לגשר צינורות נוסף. זהו גשר הצינורות שעברנו עליו בתחילת המסלול וגם פה באותו הנוהל של הגשר הקודם נטפס עליו ונרד בחזרה אל הנחל. המסלול מסתיים בבריכה גדולה ויפה הנמצאת ליד החניה. כמובן שלעצלנים בינינו ניתן לוותר על ההליכה במים ולהישאר בבריכה בלבד, אבל אז נפסיד את כל גודלו ותפארתו של נחל הקיבוצים המצוי בפתחו של גן עדן.
הערה חשובה מאוד לצועדים בנחל: גובה המים הינו כמטר וחצי ולעיתים מעט יותר. יש לקחת זאת בחשבון בהליכה עם ילדים ובמיוחד כאלו שאינם יודעים לשחות.