יצאנו, יעקב - בן קיבוץ צרעה ואנכי - בג'יפון שנסע לו בנחת לאורך המסלול הקצר והכייפי שבחרנו.
התייחדנו עם הקדושים שנרצחו בשואה, וסיימנו ברכישת תבלינים מיוחדים מאוד בחנות "תבלין",
חוויה בפני עצמה.
מול מושב אשתאול, פנינו לכיוון כביש מספר 38. לאחר כמאה מטר נמצא שילוט למערת הקדושים.
(שימו לב, הבאים מכוון ירושלים- הכניסה מכביש 38 נחסמה) לבאים מכיוון צומת שמשון - יש שלט מכביש 38 למערת הקדושים.
דרך עפר טובה מובילה לערוץ נחל כסלון הירוק.
נחל כסלון הוא אחד הנחלים הגדולים בהרי ירושלים. ראשו בהר אדר, וכעבור 20 ק"מ, ליד ממושב אשתאול, הוא מתחבר אל נחל שורק. על מדרונותיו התלולים ניטעו 6 מיליון עצים לזכר קורבנות השואה - יער הקדושים.
הנחל אכזב לכל אורכו.
המסלול עובר בערוץ הנחל ועל צלע המדרון, ומגיע עד לגובה של 600 מטר מעל פני הים. בבת אחת מתנתקים מההמולה ועוברים לאי ירוק של שלווה ושקט. משני צדי דרך הכורכר יש עצי חורש גבוהים, עצי אורן, חרוב, אלון מצוי, לבנה רפואי ושיטה כחלחלה המנסה להשתלט על הנוף. מימין נבחין בצוק תלול, המנוקד באלפי נרקיסים בשיא פריחתם הנאחזים בכל כיס קרקע.
לאחר נסיעה של כ 1,5 ק"מ נגיע ל"שער" המזמין אותנו ל"מערת בני ברית ביער הקדושים".
עוד מעט קט ואנו מול המערה הטבעית שהוכשרה לשמש כמקום התייחדות לזכר קרבנות השואה.
לצער המבקרים, המערה סגורה כיום עקב התנהגות בלתי הולמת שאירעה במקום.
אל המערה מובילות מדרגות, רחבה מרוצפת, ושביל שלאורכו ניצבות טבלאות ושמות קהילות שנכחדו. נראה שהמקום מכובד מאוד ומתאים להתייחדות עם הנספים.
הכספים לפיתוח המקום מלא ההוד נתרמו ע"י ארגון בני ברית.
מספרים לנו שבשבתות המקום הומה מרוכבי אופניים. ביום שני בשבוע בו טיילנו, היינו לבד עם השקט והיער, עם ציוץ הציפורים וריח הנרקיסים המתמזג בניחוח הזוטה הלבנה.
חמושים במצלמה חדשה שיש לבחון את יכולותיה, גהרנו מעל כל פרח מזדמן, כרכום חורפי הפך לדוגמן צמרת וחיננית הבתה צולמה מול קרני השמש בשמלתה הורדרדה, הלוא הם פרחיה הלשוניים, (ולא כפי שנהוג לחשוב שהם עלי הכותרת), נחשפה במערומיה בשמחה אל מול המצלמה.
כאן נבחין בצומת ובשלטים המכוונים להר כרמילה, לכביש 38 ולדרך נוף דרומית. כל הדרכים המוצעות נפלאות, ואנו נמשיך לדרך נוף דרומית.
הדרך מתפתלת ומטפסת על צלע הקניון של נחל כסלון. הנוף מדהים.
מגוון עצי בר שניטעו כאן ופריחות של נרקיס מצוי , כרכום חורפי ושיחי זלזלת הקנוקנות ילוו אותנו לאורך כל הדרך.
במעלה הדרך התלולה, מצטרפים אליהם שיחים ומטפסים כאוג הבורסקאים ממנו מכינים את תבלין הסומאק,
ואשכולות אדומים וחושניים של הקיסוסית הקוצנית . בעבר היו מקשטים פירות אלה כובעיהן של גברות נכבדות.
פה ושם יחצה את הנתיב תן שאינו חושש מבני אדם(ספרנו שניים).
אנו בלב הרי ירושלים. עוד מעט נגיע לצומת ממנו נצפה הישוב כסלון ותל-כסלון. מאופק לאופק, רק כחול השמיים, ירק הצמחייה וציוץ הציפורים – אי ירוק של שקט נפלא ונדיר .
בראש הרכס יש אפשרות לפנות ימינה לתל כסלון ולאזור הפיקניקים של יער הקדושים, או להמשיך ישר לכביש היורד מרמת רזיאל לכיוון כביש 38 . כביש זה הוא מהכבישים היותר יפים בארץ ומזכיר דרכים בשוויץ.
אפשרות שלישית - להמשיך בדרך הנוף הדרומית המובילה למספר דרכים נוספות, שאחת מהן מובילה חזרה למקום היציאה דרך ערוץ נחל כסלון, או להמשיך לאזור עין לימון ועין רפא. אפשרות זו איננה המסלול שבחרנו בה היום.
בהגיענו לצומת, התגלו בבת אחת מרבדי רקפת מצויה בגווני ורוד עזים. לא יכולנו להישאר אדישים לנוכח יופיים המלכותי.
שוב עצרנו, התפרקדנו מלוא קומתנו על האדמה ותקתקנו במצלמותנו כאילו גילינו זה עתה פרחים נדירים.
בצומת זו חזרנו והתחברנו לציוויליזציה, לאחר שלכל אחד מאיתנו המתינו מספר שיחות שלא נענו בטלפונים הניידים...
המשכנו לכיוון תל-כסלון במסלול מעגלי שהקיף אותו, ועלינו ברגל לתל. (זה המקום להשתטח ולצלם אחדות מאלפי חינניות הבתה הפורחות במקום .
במקום נמצאים שרידי בוסתנים, טרסות ושומרות.
לחובבי חליטת התה, זה הזמן והמקום לשלוף את הערכות, להכין תה זוטה לבנה ו/או אזוב מצוי (זעתר) ולפצוח בשיחות נפש.
לצערנו אזל הדלק במיכל. את המשך דרך הנוף הדרומית נאלץ להשלים בפעם אחרת.
מיהרנו לחזור לכביש 38 ולתחנת הדלק הנמצאת בסיום דרך הנוף המדהימה.
לסיום לא ויתרנו על שיטוט חוויתי בחנות התבלינים בת 400 מ"ר הנמצאת בלב הטבע.
הריח משכר, העין לא שבעה מראות והיד לא פוסקת מלנשנש...
אפשר לקנח את הגיחה לטבע במסעדה החלבית הרומנטית הצמודה לחנות (אין תעודת כשרות).
הצעה נוספת להשלמת הסיור:
ביער הקדושים מוצבת גם אנדרטת "גווילי האש" המרשימה, פרי יצירתו של הפסל נתן יעקב רפפורט. היא הוצבה ביער על ידי קק"ל בשנת 1968. האנדרטה בנויה כשני גווילי ספר תורה. בגוויל אחד רואים תבליט ארוך ומפורט המספר על קורות עם ישראל מהחורבן בימי המרד נגד הרומאים ועד לימי השואה. הגוויל השני מתאר את התקומה, העלייה, מלחמת העצמאות ואת הקמת מדינת ישראל.
יש שביל רגלי שאורכו 2.5 ק"מ המקשר בין ממערת הקדושים לאנדרטה, (שביל בראון מסומן כחול-לבן).
כדי להגיע ברכב לאנדרטת "גווילי האש", נוסעים מצומת אשתאול לכביש 395 (אל יישובי רמת רזיאל).
ממשיכים עד לשילוט שמוביל ימינה למושב כסלון. בנקודה מסוימת השביל מתפצל. לאנדרטת גווילי האש נמשיך בהתאם לשילוט.
שימו לב
ישנן עבודות עפר כבדות בכבישים באזור , יתכן ויהי צורך לבצע מעקפים