חוֹפִים הֵם לְתָמִיד נוֹפֵי-גַּעְגּוּעִים
לְנַחַל חֲדֵרָה הָאַכְזָב אֲשֶׁר מֵאָז.
וּבְחֻרְשׁוֹת הָאֵקָלִיפְּטִים, עֲנָקֵי-הַצֵּל,
בֵּין דְּיוּנוֹת חֹרֶף חֲמִימוֹת, שׁוֹקְטִים
הַקּוֹרְמוֹרָנִים בִּשְׁמוּרַת-חַנְיוֹן לֵילִית.
פְּרִיחַת הָרֹתֶם מַלְבִּינָה וּמַדְבִּישָׁה
אֶת הָאֲוִיר בְּמֶתֶק מַר שֶׁל זִכְרוֹנוֹת:
כְּמוֹ שׁוּב נוֹרָה שָׁם לֵב צָעִיר,
כְּמוֹ שׁוּב עוֹלִים הַמַּטָּחִים הָהֵם.
וּבְלֵב הַלֹּבֶן נִתָּזִים כִּתְמֵי פְּרָגִים
מַאֲדִימִים: בִּכְבִישׁ הַחוֹף, שֶׁל צָהֳרֵי
שַׁבָּת הַהִיא הָרְחוֹקָה. אֲבָל עֵינֵי
הַמְּשׁוֹרֵר רָאוּ הַכֹּל, וְגַם כָּתְבוּ.
כְּמוֹ זִכָּרוֹן מֻדְפָּס, כְּמוֹ צִלּוּמִים
שֶׁהָעֳלוּ עַל נְיָר, וְנֶחְרֶתוּ בַּלֵב.
