ב- 26/5/2009 נפגשנו אנוכי, מייק לבנה, עוזי פז, שאולי בקרמן, נעמי מרגלית, עירית צוק-קובצ'י ויורם הדר במגרש החניה של קיבוץ מעיין ברוך. משם נסענו לחרמון תחת הדרכתו המסורה של מייק.
השנה הפריחה בחרמון מאוחרת מעט ולכן החלטנו להתחיל את הסיור ברכס יפעת ברום של 1650-1500 מ'. אזור זה כמעט ולא מטויל ונדרש אישור בטחוני מיוחד על מנת להגיע אליו.
חנינו באחת הפסגות וירדנו בדרך תלולה לכיוון מערב, צפון מערב. כבר בתחילת הסיור ראינו שלל פרחים וצמחים מיוחדים, שגדלו ביער ההררי הפתוח ובצידי הדרך. עירית צוק-קובצ'י מצאה את מרוות הפטל, צמח רב-שנתי זוחל המוכר לנו רק מאתר אחר בחרמון (הערוץ הלח). מציאה זו בתחילת הסיור רמזה כי הסיור היום יהיה מיוחד.
כמה דקות לאחר מכן על גבעה אבנית מצאתי צמח שלא היה מוכר לי. צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככיים עם עלים נימיים וריחניים כעלי השומר והנירית אבל עם פירות שיכניים כמו בגזר; גובהו 40-25 ס"מ. הפריחה שקמלה רמזה על תפרחות קטנות ולבנות. בהתחלה חשבתי שאלו שני צמחים, נירית ואחיגזר, אולם מייד הבנתי שאין מקום לספק, זהו צמח מיוחד. צילמתי, אספתי דגימה קטנה והמשכנו את טיולנו.
כבר באותו הערב עם הגיעי הביתה התחלתי לנבור בספרות, לחפש את זהותו של צמח המסתורין. הסקירה הראשונה בפלורה פלסטינה, מגדיר לצמחי בר בארץ ישראל ומגדיר לצמחי החרמון לא הניבה תוצאות. לא היה שם צמח אחד שהזכיר את הצמח אותו אספנו. הבנתי כי יהיה עלי לחפשו בפלורות של אזורים שכנים (פלורה – חיבור המתאר את כל הצמחים של אזור מסוים).
פניתי לפלורה של טורקיה, סדרה עבת כרס של 11 ספרים. החלטתי לנסות להגדיר את הצמח לפי מפתח ההגדרה של משפחת הסוככיים. ההגדרה היתה קלה למדי, תכונות הפרי (צורתו ביצנית ועליו רכסים הנושאים שיכים, כל שיך בעל קרס זעיר בקצה) הובילו אותי די מהר לצמח טורגנית שומרית (שם עברי מוצע ל- Turgeniopsis foeniculacea).
הטריד אותי תאור העלים כבעלי אונות זיפיות. בצמח שלנו האונות היו נימיות וארוכות. עברתי לפלורה של סוריה ולבנון שנכתבה על ידי הכומר מוטרד בשנות ה- 70. פלורה זו סייעה לנו בעבר בהגדרת מינים רבים מהחרמון. כל מיני הצמחים של סוריה ולבנון מאוירים בכרכים מיוחדים אולם איכות הציורים ירודה. גם כאן ההגדרה היתה פשוטה והגעתי לאיור של אותו הצמח שהתאים בדיוק לצמח אותו מצאנו. הפעם תאור העלים היה מדויק יותר – העלים מחולקים לאונות דמויות רצועה דקה זיפית; ועוד בטקסט מצוין שהצמח נאסף בעבר בדרום החרמון, אולם לא מצוין אתר מדויק.
אז הצמח אינו חדש לחרמון אבל חדש לנו הישראלים ונוסף לרשימת צמחי הבר של הארץ. הטורגנית נפוצה מצפון ישראל סוריה ולבנון ועד לטורקיה, עירק ואירן במזרח, כמו כן היא מוכרת מאזור יחיד בבולגריה. למיטב ידיעתנו הצמח לא צולם בעבר וצילום זה הוא הצילום הראשון שלו.
כפי שאתם רואים, עשב זה לא אטרקטיבי בצורתו ונשאלת השאלה מה חשיבותו? התשובה היא – עוד לא יודעים. בשל ניחוח העלים אולי הוא יכול להיות צמח תבלין או אף עשב מרפא. או שפשוט יצטרף לעושר מיני הצמחים הגדול בחרמון. עושר המהווה אומדן לערכיות אזור לשימור.
בהמשך היום עוד ראינו צמחים מרתקים רבים ביניהם נדד סורי – צמח סוככי ענק שפרח בצהוב מרהיב, דרדר אביבי – עשב רע המוכר לנו מהארץ רק בחרמון, ערער גלעיני, זעזועית משובלת, ריבס החרמון המוכר משני מקומות בחרמון; וגם פרחי ראווה של החרמון הגבוה יותר כמו איריס וסט וצבעוני החרמון.
מגדיר פשוט למיני סוככיים בעלי פירות שיכניים בישראל
1 העלים מחולקים-מנוצים פעם אחת לאונות רחבות שרוחבן 10 מ"מ ומעלה
2 הפרי בעל שיכים מקורסים, הפרחים ורדרדים - טורגניה רחבת-עלים
2 הפרי בעל שיכים ישרים דוקרניים, הפרחים לבנים – ליסאה דוקרנית
1 העלים מחולקים לאונות צרות יותר 3
3 העלים מחולקים לאונות נימיות דקיקות, צמח של החרמון – טורגנית שומרית
3 העלים מחולקים לאונות לא נימיות 4
4 שיכי הפרי מאונקלים, אורך הפרי 10 מ"מ ויותר – אחיגזר ההרים
4 שיכי הפרי אינם מאונקלים, הפרי קצר יותר 5
5 צמחים נמוכים-שרועים של חולות מישור החוף – גזרנית
5 צמחים זקופים של כל הארץ 6
6 שיכי הפרי בעלי אנקול או גוש שערות בקצה – גזר
6 שיכי הפרי מחודדים ללא אנקול או גוש – גזיר "