בעצם, קצרה היריעה מלתאר את בקיאותו של מייק בנופי ארץ ישראל אתריה הארכיאולוגים, צמחיה ובעיקר נתינתו לזולת.
בשבילנו מייק הוא מהמובילים באתר "צמח השדה".
צעיר קל רגליים וחסר מנוח, שמתאר ומצלם צמחים.
אנחנו בזכות בקיאותו למדנו להכיר את צמחיית החרמון. מרגע שמייק מודיע על קבלת אישור לסיור בחרמון, אנו קבוצת "המורעלים" אחריו. משכימים קום, מוחים קורי שינה מעינינו, ואנו בדרך אליו.
הוא כהרגלו מקבלנו בדיוק של שעון של "יקה" בקיבוצו מעין ברוך. תרמיל על גבו כובע לראשו ומקל הליכה בידו.
גם כשבריאותו לא הייתה במיטבה, הוא טיפס כעז הרים מסרב להיכנע. למעלה בקצה חודו של מצוק בחרמון, הוא הודיע חגיגית "הרופאים הרשו לי לטפס בהר"! רותי אשתו מציינת שהחרמון הוא כנראה המתכון לבריאותו.
אז מה נאחל לך מייק יקר?
שנים של בריאות טובה והנאה רבה עם בני ביתך: רותי ילדיך ונכדיך.
שנים רבות ומהנות בהדרכת מטיילים ותיקים וחדשים במשעולי הארץ.
ואנו "מצמח השדה" כבר מחכים חסרי סבלנות שתובילנו הלאה במשעולי "סבא" חרמון.