זהו עץ בגובה 15-3 מ', בעל גזע יחיד ונוף מעוגל. העץ מאריך חיים ויש פרטים בני מאות שנים. העלים מנוצים ומורכבים מ- 5-3 זוגות עלעלים נגדיים היוצאים מציר מכונף. יש עצים זכריים ועצים נקביים. הפרחים אינם בולטים, אולם הפירות כדוריים-קטנים וצבעם אדמדם. בעונה זו האלה האטלנטית יפה במיוחד – עליה מאדימים-מצהיבים ונושרים, הגזע הבהיר שלה נחשף ועפצים אדומים דמויי אלמוג מתפתחים על הענפים. העפץ הוא גידול המושרה על ידי חרק (לרוב כנימה) המטיל את ביציו לתוך רקמת הצמח. לצמחים שונים יש עפצים האופייניים להם וכאמור לאלה האטלנטית יש עפצים יפים אלמוגיים.
איפה נמצא את האלה האטלנטית ?
העץ גדל בגליל ובגולן, בכרמל, במזרח שומרון ובמזרח יהודה, בהר הנגב הגבוה ואף בנגב הדרומי. לאחרונה משתמשים בארץ באלה אטלנטית בגינון ובייעור, היות שהעץ חסכן במים ולאחר התבססות אינו זקוק להשקיה. נוכל ליהנות מעצי אלה אטלנטית מרשימים – בחורשת טל בצפון, בחלקת אסיה בגן הבוטני בירושלים, ביערות הקרן הקיימת ליד אנדרטת הנגב בבאר שבע ובנחל אילות בשמורת הרמון אשר בהר הנגב.
הידעתם ?
הבוטנים המוזכרים בתנ"ך הם למעשה פֵּרות האֵלָה האטלנטית שקָלו ואכלו אותם. השם המדעי של אלה הוא Pistacia, ומכאן שפיסטוק הוא גם מין של אלה הנקרא אלת הבוטנה. במזרח טורקיה מרכיבים את עצי הפיסטוק על כנות של אלה אטלנטית שהיא עץ מקומי ועמיד יותר. בארץ מגדלים מעט פיסטוקים באזור שדה בוקר בנגב ובהרי יהודה. בגן הבוטני בירושלים תוכלו לראות את האלה האטלנטית ואלת הבוטנה גדלות זו ליד זו.