באופן ספונטני יצאנו ארבע "בנות" – סבתות, בעצם, - חברות טובות מגיל הגן - לסיור פריחה בהמלצת מנהלת אתר "צמח השדה" ... שהצטיידה במידע אמין מדיווחי הפריחה שבאתר.
המטרה היתה צפייה בפריחת יקינתון מזרחי בארבל. (נגלה לכם כבר כאן שהמטרה לא הושגה.)
תחנה ראשונה: מנחת מגידו – כלניות
באלפיהן, בשיא הפריחה בגוונים רבים ושונים. הצבע האדום במיעוט.
המקום משולט ומגודר. מטיילים בשבילים מגודרים בין עצי אקליפטוס ליד מנחת המטוסים של מגידו. הכלניות פורחות לצדי השביל הן.
הגענו מוקדם. עלי הכותרת שלהן היו סגורים והן נפתחו אט אט עם ההתחממות ועליית הטמפרטורה.
אפשר לבלות שם כחצי שעה ויותר בשלווה ובהנאה.
הפריחה הוקדמה השנה בגלל החום, והשיא ייארך כנראה עוד כשבוע.
איך מגיעים?
נוסעים מצומת מגידו לכיוון עפולה (כביש הסרגל כביש 65). יש לפנות שמאלה לפני הצומת לתענכי"ם לכיוון מנחת מגידו. נוסעים כמאה וחמישים מטר, ואתם שם.
האלבום שצולם במקום
תחנה שניה - פריחת רקפות ביער לביא
ממשיכים לכיוון צומת גולני בכביש 65, פונים ימינה לכיוון טבריה בכביש 77 . לאחר תחנת הדלק מאיטים, ולאחר כ- 300 מאות מטרים, מבחינים בשלט ובשביל כניסה לכיוון יער לביא.
היכנסו ופנו בשביל שמאלה, המשיכו מעט מזרחה וחנו ליד הצריף.
מימין - שולחנות פיקניק. היער נקי ומטופח, וזה הזמן לארוחה קלה או לפחות לשתיית כוס קפה מהתרמוס.
מרבדי הרקפות לא יתגלו מיד לעיניכם. טיילו בין עצי האורן ומשוכות הצבר לכיוון צפון. שום דבר לא יכין אתכם למרבדים האינסופיים...
אלפי פרחים, שטחים עצומים של רקפות בשלל גוונים, פה ושם שוברים את הפריחה הוורודה עמודי עירית, כלניות מנקדות באדום חגיגי, כתמה עבת שורשים בצהוב. המבינים בצמחי בר יבחינו גם בפריחה עדינה של בר-עשנן וזמזומית מצויה.
הוסיפו למראה את הריח העדין שמפיצות הרקפות. קשה להכיל את היופי הזה.
תחנה שלישית : אל הארבל, לשמיעת "פעמי הגאולה". צפייה בנוף עוצר הנשימה ובפריחה הצהובה של שיחי החלבלוב המגובשש.
ממשיכים בכביש :77 בצומת כפר חיטים, לפני טבריה, פונים לפי השילוט צפונה
לכיוון הארבל. לפני היישוב יש שלט שיכוון אתכם למקום.
מי שלא היה כאן מספר שנים יתכונן לשינויים. האתר עבר לחסות רשות הטבע והגנים, מה שמחייב דמי כניסה, אבל מספק דף הסבר, שירותים נקיים, שבילים ישנים וחדשים משולטים, יתדות בטוחות לירידה מהמצוּק ואפשרות לביקור בשרידי בית הכנסת העתיק (ללא תשלום).
ראש המצוק התלול של הארבל, 181 מטר , נמצא בתוואי שביל ישראל, ולא בכדי. לא רק בגלל הנוף המדהים הנשקף ממנו על בקעת גינוסר, טבריה והכינרת, אלא גם בגלל ההיסטוריה הדרמטית של המקום.
בבקעת ארבל היה יישוב יהודי במשך מאות שנים ובית הכנסת תפקד עד למאה השמינית לספירה.
מכאן פעל ניתאי הארבלי שהזכיר לנו: "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות." (מסכת אבות א ז')
ניתאי הארבלי ויהושע בן פרחיה היו הזוג השני מבין חמשת הזוגות הידועים מימי בית שני שדבריהם מצוטטים במסכת אבות.
הארבל הוא הר שנוצר כתוצאה מפעילות געשית, כ - 380 מטרים מעל הכנרת. מולו שוכן הר ניתאי .
במצוק עצמו ישנן מערות רבות שאינן נראות מראש הצוק.
כיום שוכנות בהן משפחות של שפני סלע, עטלפים וגם צבוע.
בעבר חיו במערות בני אדם, עוד מתקופות פרהיסטוריות. בתקופה מאוחרת יותר הפכו המערות למבצר גדול, שהיו בו מעברי סתר, אולמות ובורות מים. כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין החשמונאים על השלטון ביהודה. הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס. הוא בער את קני ההתנגדויות, שמרכזן היה במערות שליד הארבל. בקרבות אלה השתמש הורדוס בארגזים שהותאמו למלחמות בהרים. הלוחמים שהתמקמו בתוכם הצטיידו במוטות ארוכים שבקצותיהם ווים על מנת לגרור את המסתתרים החוצה ולשומטם לתהומות.
הנוצרים מייחסים לישו מספר נסים שקרו בבקעת ארבל.
גם בתקופה הרומית והביזנטית היו במקום יישובים יהודיים. לאחר החורבן התיישבה במקום משמרת הכהנים ישוע.
במקורות מייחסים לאנשי הארבל את תעשיית בדי פשתן מהסוג החזק והגס, ולאנשי בית שאן - את הסוג העדין. תעשייה זו אפשרה כנראה את בניית בית הכנסת המפואר ששרידיו נמצאו במקום.
הדרמה ההסטורית הזו לא ניכרת בשטח למי שלא יורד בשביל האתגרי.
אנו חונים בחניון המסודר, והולכים בשביל לעבר מצפה החרוב המוכר. לאורך הדרך ובכל המפנה הצפוני יש עכשיו פריחה של חלבלוב מגובשש , שיחים עגלגלים בפריחה צהובה המייפים את הנוף ומנקזים סביבם שלל פרפרים דבורים ומחפשי אבקה למיניהם. (שימו לב: שרף החלבלוב רעיל )
יש כאן תחילת פריחה של: קדד גדול פרי הפורח בצהוב, פרחי כרמלית נאה הפורחים בוורוד עדין בצורת צלב (הפרח הפך לסמלו של מסדר הכרמליתים) , והרבה "דשא" ירקרק ונעים ממשפחת הדגניים, שכשיפרח, נדע לזהותו,
זמזומיות, עירית גדולה וכלניות מעטות.
חיפשנו את פריחת היקינטונים שחברים דיווחו עליהם, ולא מצאנו.
עובדה זו לא קלקלה לנו את ההנאה והפחד מהמראה המדהים הנשקף מהמצוק התלול לתהום ואל הישובים חמאם ומגדל.
מרפסת התצפית המגודרת מאפשרת להציץ רחוק למטה ולצלם את הילדים בלי לקבל התקפת לב.
המשכנו לאורך המצוק עם השביל המשולט, המסומן בתכלת, המגיע למצפור "אל מול כנרת" וממשיך בירידה אל חניון "גדוד העבודה".
עצרנו במצפור "אל מול כנרת". לממשיכים בירידה אל חניון גדוד העבודה.
(משך הסיור: כשעתיים) יש לדאוג לרכב מאסף בחניון גדוד העבודה.
שם ישבנו והעברנו את חוויות היום, בטרם חוזרנו לחניה בדרך שבאנו בה.
אל תתנו לשלוות ההר להתל בכם. תרגישו את ההר שבצלעו המתונה מתרחשים חיים בימי שלום ובצלעו התלולה נלחמו והתחבאו בימי צרה, ואשר קרבות אכזריים נערכו בו בימי הורדוס האדומי.
השקיעה במקום בימים של ראות טובה – מדהימה!!!!!!!! במיוחד בעונה זו.
באם נותר לכם זמן, בקרו בחורבת בית הכנסת שהכניסה אליה בכביש היורד מהמצוק.
כאן המקום לצטט את עניין "פעמי הגאולה, או "איילת השחר" המוזכרת בהקשר לבקעת ארבל.
"רבי חייא הגדול ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכים באותה בקעת ארבל בעלות השחר. ראו את איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא הגדול לרבי שמעון בן חלפתא, בן גדולים! כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא, כל שהיא הולכת - היא הולכת ומאירה." (ירושלמי יומא ג, ה"ב)
אורה של איילת השחר בוקע ומאיר באופן איטי בכל מקום בעולם ולא רק בבקעת ארבל! מדוע מביא המעשה פרט טפל בדבר מקום הליכתם של אותם גדולי ישראל בזמן שראו אותה?! עניין זה מתקשר גם לעניין בגדי הפשתן הגסים שהיו לובשים תושבי בקעת ארבל שנחשבו צדיקים.
כסמל לחתירה ל"פשטות" והסתפקות במועט.
בסביבה אפשר גם לטייל לקבר יתרו "נבי שואב" ועין ארבל.
אם רעבתם, ובשר צבי כשר הוא הקטע שלכם, סעו למסעדה "מקום בסג'רה"
זו מסעדה דרום אמריקאית כשרה.
מגישים בה אוכל אורגני בריא וטעים, בשר צבי משובח, סלט סג'ראווי עם הרבה שום, חומוס וזיתים אורגנים ועוד ועוד.
חוויה לאניני טעם – כך מבטיחים לנו. אנו לא התעכבנו בה.
לפריחות נוספות עקבו אחר דיווחי הפריחה האמינים.
אפשר להרשם לקבלת דיווחים עדכניים בRSS