בעלון ישיבת הר עציון בכפר עציון דן הרב יעקב מידן בסוגיא:
"המשוטט בשבילי הנגב, הערבה וים המלח פוגש בדרכו עצי שיטה רבים, שנופם הנאה שטוח ופרוס לצדדים
ומעניק מעט צל באזורים אלו, מוכי השמש והחום. מלבד נופם (=ענפיהם העליונים ועליהם) המיוחד
מתאפיינים עצי השיטה המדבריים בגזע לא גבוה, עקום ומתפורר שאין לו לא יופי ולא הדר.
האומנם מגזעי עצים אלו נבנה המשכן? והרי הוצרכו לו גזעי עצים יפים, חזקים ויציבים, עצים ישרים
וגבוהים שניתן לנסר מהם קרשים באורך עשר אמות (גזע ישר בגובה שתי קומות של בית) וברוחב אמה וחצי!
ב.
בעולם ידועים כשמונה מאות (!) סוגים שונים של עצי שיטה. מאפייניהם הבוטניים דומים או זהים, אך גזעיהם שונים זה מזה. השיטים הידועים אצלינו הם שיטת הנגב (בעיקר בנגב המרכזי והדרומי), השיטה הסלילנית (בים המלח ובצפון הערבה) ושיטת הסוכך (בערבה הדרומית) שאין לה כלל גזע, והיא מסתעפת מבסיסה. ערבה זו ידועה מאוד, ואותה תיארנו לעיל.
אך מצויים בארץ גם שיטים בודדות מסוג השיטה המלבינה. שיטה גדולה כזו מצויה בנחל האלה, ויש עוד כמה מדרום לכינרת ובנחל תבור. בעת טיול בערבה שמעתי מידידי ר' מאיר אורבך הי"ו שהוא ראה בקניה שבמזרח אפריקה עצים רבים מאוד מסוגה, וגובה גזעים הישר הוא לא פחות מעשרה מטרים והם עבים מאוד.
שיטה זו היתה נפוצה בארץ ובעיקר במדבר ובנגב בתקופה העתיקה, בעת שסיני והנגב כללו בתוכם צמחיה טרופית רבה.
מעצי שיטים כאלו נבנה המשכן! שיטים כאלו נטעו אבותינו בעת שנולדו להם בנות (גיטין נ"ו.)
בעת שנולדו להם בנים נטעו ארזים, ומעציהם בנו להם חופת נישואין. הבנים ייצגו את צד הקדושה שהרי המקדש נבנה מארזים, והבנות ייצגו את צד השכינה שהרי המשכן נבנה משיטים".
מצורפת התגובה של אביחי בנימיני
עסק הרב בזיהויו של עץ השיטה ממנו בנו את המשכן.
המאמר נסוב סביב השאלה כיצד יתכן שיצרו קורות בגובה עשר אמות וברוחב אמה וחצי מעץ השיטה, שהרי כפי שאנו מכירים אותו מהנגב והערבה עצו עקום ונמוך, ואין לו "לא יופי ולא הדר"? הרב מצא כי המין "שיטה מלבינה" הוא ככל הנראה המתאים לבניית המשכן, שכן שונה הוא משאר המינים במימדיו והוא בעל היופי וההדר!
ברצוני מחד, להוסיף מס' בעיות בזיהוי עץ השיטה, ומאידך, לחזק את השערתו של הרב.
מלבד הוראת הקב"ה לבנות את המשכן מעצי שיטה, נזכר עץ זה בנבואת ישעיהו על אחרית הימים: "אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן". גם מי שאינו בר סמכא בבוטניקה יתמה על נבואה מעין זו, שהרי אחד ממרכיבי הצומח המרכזיים במדבריות ארצינו הם מיני השיטה ומה חידוש ותקווה יש בנתינת שיטה במדבר?
כמו"כ קשה לפיצוח הוא הביטוי: "עצי שיטים עומדים" וכי מכירים אנו עץ שאינו עומד?
בבראשית רבה (צד, ד) מסופר כי אברהם נטע עצי שיטה בבאר שבע ואח"כ הורידם יעקב אבינו למצרים, ומהם נבנה המשכן. ושוב עולה השאלה על מה המאמץ הרי השיטה נפוצה באזורים אלו? בארצנו נפוצים ארבעה מיני שיטה (ACACIA בלעז) שלשה מהם בחבל הסהרו-ערבי המתאפיין בצחיחות
וחום (נגב ומדבר יהודה), ואחד בחבל הים -תיכוני (ההר,מישור החוף וכו') בכעשרה ריכוזים בלבד-זוהי השיטה המלבינה פתרון חידתינו.
השיטה המלבינה (ACACIA ALBIDA) שונה מאוד מבני משפחתה. מוצאה
בסוואנות הלחות של מזרח אפריקה אזור בו ממוצע הגשמים נע בין 600-900 מ"מ לשנה, במידה ואין כזו כמות גשמים יגדל העץ בשולי נחלים ומקורות מים. ממדיה גדולים לאין שעור מבני מינה וגם בארצינו ניתן לחזות במימדים מרהיבים. ובכן, נבואה מרנינה היא מציאותו של עץ גבוה וירוק זה במדבר חם ויבש! נתון
מעניין נוסף על עץ זה הוא העובדה שאינו מסוגל לייצר זרעים בתנאי ארצינו (למעט מקרים נדירים), רבייתו נעשית באופן וגטטיבי ע"י שלוחות תת- קרקעיות אשר על כן מוצאים אותו בריכוזים צפופים ולעיתים נדירות.
לא סתם משתדל אברהם אבינו לנטוע עץ זה ודואג יעקב אבינו להורידו מצרימה, שהרי ריבוי ע"י זרעים היה בלתי אפשרי! לשיטה המלבינה עצה קשה וחזקה אך בעלת משקל סגולי נמוך, נתון נוח לעיבוד ושימוש בעץ.
מאז תקופת המקרא ועד ימינו סובל העץ מכריתה מסיבית ולא סתם הפך לעץ נדיר ומבוקש! גם בימינו נגדעו עצים רבים, מתישבי נתיב הל"ה עקרום מאזורי העיבוד החקלאי ונותרו עצים בודדים בשולי הכביש ובנחל
האלה. הריכוז הצפוני בעולם של עץ זה גדלה בסמוך לביירות, ונמחקה כשהקימו שם מחנה פליטים. עץ בודד עומד במרכז ת"א זכרון עגום לימים עברו. כפי שציינו לעיל, שאר בני מינה של השיטה המלבינה נמוכים
ועקומי גזע, ראוי לה לפיכך התואר:
"שיטה עומדת".
חוקר צמחי התנ"ך יהודה פליקס מעלה השערה שהתואר "שיטים עומדים" ניתן בשל העובדה שלא ניתן לעבד את העצה באם עבר זמן ממושך מאז הכריתה כיוון שהעצה מתיבשת ומתקשה, יש לעבד את העצים בעודם "עומדים" כאשר העצה רכה וטריה.
ולבסוף, באותו מדרש רבה דלעיל מובאת דעת ר' לוי כי הביאו את עצי השיטה מ"מגדל צבעיא" המזוהה כיום בעמק הירדן ליד שפך הירמוך, וראה זה פלא, אחד מריכוזי השיטה הגדולים נמצא באזור זה עד היום!
ביודענו כל זאת, יכולים אנו להתרווח עם צאת השבת על הכסא ולשיר ברינה:
"אלוקים תן במדבר הר, הדס שיטה ברוש תדהר".
אורי אופיר ומרחיב את הרעיונות הללו:
עץ השיטה נבחר, עקב היותו עץ קל במשקל. דבר אשר סייע בנשיאת הכלים במדבר.
השימוש בעץ השיטה, במקום מתכת הקלה על נושאי הכלים. ציפויו בזהב יצר מראה של מטיל מתכת, בכך הושגו שתי מטרות יחד. מצד אחד מראה מהודר, מצד שני משקל נמוך.
מדרש רבה מדגיש שנלקח עץ השיטה שהינו עץ סרק ולא עץ עושה פרי, כדי לחנך את האדם שאסור להשחית עץ פרי אפילו למטרה כל כך נעלה כמו עשית כלי משכן.
יש מפרשים שמצאו הקבלות בין יצירת המשכן לבריאת העולם.יש מפרשים שראו במשכן ביטוי ליקום כולו: דומם, צומח וחי.