שממנו יצאו בני חשמונאי אשר הניפו את נס המרד היהודי בשלטון היווני, אך גם בגבעות מודיעין "הייתה פעילות" לאורך ההיסטוריה: הן שימשו כמרחב כפרי וחקלאי עבור הערים לוד, גזר ואמאוס וכנקודת מפגש תרבותית בין ההר למישור של החוף של א"י.
המקום חולש גם על הדרך העתיקה לירושלים.
במקום מתנהלות זו השנה הרביעית (או החמישית) חפירות ארכיאולוגיות בשיתוף הקהילה במודיעין.
פרטים על הארכיאולוגיה ועל החפירות במקום ניתן לקרוא באתר הבא
http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp?id=401&mag_id=111 העמותה לשימור מודיעין מוציאה טיולים כפעם בחודש, במטרה להכיר לבני העיר את נכסי הטבע והתרבות הנמצאים בסביבה.
במסגרת זו הוזמנתי לטיול פריחה אביבי בו השתתפו כ- 30 מתושבי העיר. הדריך ד"ר עמי זהבי החביב. מומלץ!!!
איך מגיעים: בכניסה לעיר דרך כביש 431 (הכביש למרכז ישפרו) יש שילוט והכוונה. פונים לאזור מרכז מחזור פסולת.
משם נוסעים בדרך עפר (מתאימה למכוניות) כמה מאות מטרים לכיוון מזרח. חונים ומחפשים את שלט העץ שעליו רשום: "גבעת שר" .
משם יוצא שביל עפר רגלי המסומן בסימון שבילים בצבע ירוק, ולאחר כ- 100 מטר הליכה מגיעים לצומת שבילים המסומן בצבעים ירוק־שחור ולמעבר גדר בקר.
פונים ימינה עם הסימון הירוק. השביל מוליך לנוף בתה עשבונית בלתי מופרעת (מלבד רעיית בקר).
בכל הגבעה פזורים שיחי אשחר ארץ ישראלי, מספר עצי לבנה רפואי, בני־שיח ריחניים וצמחי סלעים כמו אזוב מצוי (זעתר), כתלה חריפה, זוטה מעורקת וזוטה לבנה, חד־שנתיים ורב־שנתיים רבים.
בעונה זו פורח מגוון גדול של מיני צמחים: פשתה שעירה, מרוות ירושלים, שברק דביק, תלתן חקלאי, פעמונית קיפחת, קדד ארצישראלי, קערורית סגולה (צמח נדיר), מרווה ריחנית, דמומית והרבה שיחי כלך מצוי המתרוממים לגובה ומנקדים את השטח בצהוב (הפרות נמנעות מאכילת הצמח הרעיל הזה).
גם המצליבים לא נעדרים והחרחבינה הכחולה מתכוננת לסדר פסח (היא אחד מהצמחים המוזכרים במשנה כמתאימה למרור- עכשיו עליה עדיין לא מרים). פה ושם מתרוממים עמודי לוענית גדולה.
את השטח מנקדת באדום נורית אסיה האדומה. הכלניות כבר מפזרות את זרעיהן.
די להציץ באלבום כדי להנות מהפריחה שהיתה במקום ביום שישי ה 12-3-10
בכל עונה שנגיע, תהיה הפריחה שונה ומגוונת.
לאחר הליכה קצרה,מגיעים לגת גדולה וסמוך אליה בור מים הנמצא משמאל לשביל. ממשיכים עם השביל המטפס במתינות לעבר פסגת הגבעה, עוברים גדר אבנים נמוכה, ולאחריה רואים בור מים נוסף ולצדו שתי שקתות אבן מרשימות. עוברים את השקתות ומגיעים למבנה אבן המוכר כשומרה. המבנה העתיק בנוי מאבנים שסיקלו החקלאים כשהכשירו את השטח לזריעה.
לשומרות שהוקמו בכרמים יש חלל פנימי ששימש כמחסן ציוד ואחסון היבול. בעונת הבציר שימש גם למגורים. על גג המבנה הייתה לעתים סוכה ששימשה למנוחה וללינה.
השומרה הנמצאת בפסגת גבעת שר המתנשאת לגובה של 254 מטר.
בהמשך הדרך יש ריכוז גדול וצפוף של שומרות. יש החושבים כי הן מִגדלים ששימשו כמקום לאיסוף האבנים שסיקלו מהשדות
מפסגת הגבעה נשקפת תצפית נוף טובה לכיוון העיר מודיעין ולאזור כולו.
השביל מתעקל, וחולף לצד "הדובדבן" של המסלול: עץ אגס סורי, שפואח בסוף מרץ תחילת אפריל (עם הפתעות וסטיות ...) השנה (מרץ 2011 ) החל ההפריחה בסוף מרץ. המחזה מרהיב בעת שהעץ הידוע ושלוחותיו הרבות מתכסה בפריחה לבנה.
בדרך נראה עצי אלה ארצישראלית מלבלבים באדום לוהט.
נשוטט בראש הגבעה ונראה בור מים עמוק ורחב מידות, פריחת סגלגלה של בן-חצב יקינטוני ופרות של גביעונית הלבנון. שפרחה כאן לא מזמן...!!!!!!!!!!!
השקד ממשיך לפרוח אלא שאחרי טו' בשבט מי מתעניין בו?
העצים ששרדו מעידים על בוסתן גדול שהיה על הגבעה: עצי זית, שקד וחרוב גדול שעליו מטפס שרביטן.
נמשיך ונחלוף על פני גדר אבנים התוחמת את גבולו הדרומי של הבוסתן בגבעה ונגיע לצומת שבילים המסומן בצבעים ירוק־שחור־אדום שממנו התחלנו את המסלול.
אפשר לחזור בשביל הירוק או לפנות לשביל האדום ולהמשיך אל תוך מטע זיתים שמתבצעת בו (בעונה) חפירה ארכאולוגית.
לאחר הביקור באתר החפירות יש לשוב לשביל הירוק ולחזור אל הרכב החונה.
