"ידידים ותיקים" מאת אלישע פורת

הַסָּמָר הַקּוֹצָנִי הַזֶּה, שֶׁבִּשְׁבָטָיו

תָּפַרְתִּי אֶת קִרְעֵי נְעוּרַי;

עַרְבַת הַנְּחָלִים הַזּוֹ, שֶׁהָרוּחַ

נִיגְּנָה בָּהּ בְּמִסְתְּרֵי שִׁטּוּטַי;

הַשָּׁנִית הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, שֶׁאֶת

פְּרָחֶיהָ הַוְּרוּדִים הִנַּחְתִּי עַל

שֻׁלְחָן, בַּחֲדַר אֲהוּבָתִי; כֻּלָּם

קוֹרְאִים אֵלַי בַּשְּׁבִיל: בּוֹא,

הִצְטָרֵף אֵלֵינוּ, בּוֹא, הִמּוֹג

אִתָּנוּ בְּאֵדֵי הַבּוֹקֶר הַלַּחִים.



"אַל תְּחַכּוּ לִי", אֲנִי

קוֹרֵא אֲלֵיהֶם מִנַּהֲמַת הַזִּכָּרוֹן,

"אֲנִי בַּדֶּרֶך, אֲנִי כְּבָר

בָּא". וּבְשׁוּבִי מִגְּדַת הַנַּחַל

אֲנִי יוֹדֵעַ: הֵם יְחַכּוּ,

אֲנִי אָבוֹא, לִבִּי הַמִּזְדַּקֵּן

כְּבָר שָׁם, אִתָּם, מַקְדִים

אוֹתִי תָמִיד בְּכַמָּה צְעָדִים.

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה לכל גולשי האתר