מהם מינים פולשים?
אלה הם אורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בעקבות פעילות האדם ואוכלוסיותיהם מתרבות בבר, מתפשטות, ומשפיעות על המערכות האקולוגיות. מדוע אנו מודאגים מכך? מינים פולשים הם אחד האיומים הגדולים למגוון הביולוגי: הם מגיעים לסביבה חדשה בה לא קיימים גורמי הבקרה הטבעיים שלהם (טורפים, מחלות וכו'), ולכן עלולים להתרבות ולהתפשט ללא שליטה.
מינים פולשים יכולים לפגוע במינים מקומיים, על ידי טריפה או העברת מחלות, וכן להתחרות בהם על מזון, מים ומקומות המחיה, ובכך לדחוק אותם מבתי הגידול הטבעיים שלהם.
מינים פולשים מסוימים משפיעים על הסביבה בצורה כה דרמטית, עד כדי כך שהמערכת האקולוגית כולה משתנה. לדוגמה – השיטה הכחלחלה הופכת שטחי חולות לשטחים מיוצבים ואחידים. שינוי אופי בית הגידול מביא לשינויים במיני בעלי החיים והצמחים הגדלים בו ואף יכול להביא להיעלמות של המינים שגדלו שם באופן טבעי.
פגיעתם של מינים פולשים לא מוגבלת למערכות טבעיות, אלא משפיעה גם על תחומים נוספים. למשל, בחקלאות : בין המינים הפולשים ישנם מזיקים חקלאיים, עשבים רעים וגורמי מחלות. מינים אלו פוגעים בענפי גידול השדה, מטעים, ענפי הבקר והצאן, המדגה ועוד.
גילוי של מינים פולשים בסחורה חקלאית המיוצאת מישראל עלולים לגרום לאיסור ייצוא תוצרת חקלאית למדינות בעלות חוקי פיקוח מתקדמים, כגון מדינות אירופה. עלות הנזקים השנתית לחקלאות ארה"ב בעקבות מינים פולשים מוערכת ביותר מ 60 מיליארד דולר לשנה.
החקלאות בישראל נפגעת אף היא קשות ממינים פולשים. מיני אמברוסיה מתפשטים בשדות חקלאיים בשרון, כנפון זהוב מתפשט בשדות מערב הנגב, חדקונית הדקל האדומה פוגעת בגידולי תמרים, ועוד.
השפעה נוספת של מינים פולשים היא על בריאות הציבור, כאשר צמחים ובעלי חיים פולשים משמשים וקטורים (נשאים) להפצת מחלות לאדם. לדוגמא, יתוש הטיגריס האסיאתי שהתרבה בארץ בשנים האחרונות, עלול להעביר למעלה מ- 20 גורמי מחלה וביניהם קדחת מערב הנילוס. נמלת האש הקטנה שפלשה לישראל מהווה דוגמא נוספת לפגיעה בבריאות הציבור בעקבות עקיצתה הכואבת שעלולה אף לגרום לתגובה אלרגית חריפה.
נזקים נוספים הם פגיעה בתשתיות (למשל, באמצעות פגיעה ברשת קווי החשמל, סתימת צנרת להובלת מים, חסימת שדה הראיה בדרכים ופגיעה במבנים ובתי מגורים), במים (פגיעה באיכות ובכמות המים הזמינים לשימוש האדם) ובתיירות (למשל, התפשטות מינים פולשים של צומח באזורי חוף גורמת לכיסוי השטח החולי עד כדי סגירתו לתיירים ונופשים. מינים פולשים עוקצים ומטרידים כגון יתוש הטיגריס האסיאתי ונמלת האש הקטנה עלולים לפגוע בתנועת התיירים).
האם ניתן לעשות משהו כדי לעצור את הפלישות הביולוגיות? הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת הפלישה, באמצעות חקיקה הולמת, פיקוח והסברה. אולם גם לאחר שהמינים כבר הגיעו לארץ עדיין ניתן לפעול. הניסיון העולמי מלמד שמניעת הפלישה הביולוגית בשלבים מוקדמים היא הפתרון היעיל והזול ביותר לבעיה.
לכן, בד בבד עם מניעה של חדירת פולשים לישראל, קיים צורך בניטור וטיפול מהיר במוקדים חדשים של מינים פולשים, עוד בטרם התבססו בשטח הטבעי. למטרה זו בנתה החברה להגנת הטבע אתר אינטרנט בו הציבור יכול להעלות דיווחים על מינים פולשים, הן של צמחים והן של בעלי חיים http://mapateva.org.il/invasivesp/index.html.
המטרה היא לזהות מוקדים של פלישות בזמן בו עוד ניתן לטפל בהם, ובכך למנוע נזקים גדולים יותר בעתיד.
הדיווח מתבצע על גבי מפה או תצלום אוויר, באמצעות האינטרנט או ישירות מהטלפון החכם, וכולל בין השאר מיקום, פרטי התצפית ואפשרות להעלאת תמונות של הממצא.
בעקבות הדיווחים באתר מגיע צוות מטעם החברה להגנת הטבע לאתרים הנדרשים ומטפל בצמחים הפולשים שגדלים בהם.
בחברה להגנת הטבע מקווים שעזרת הציבור תסייע לאיתור וטיפול מהיר במוקדי פלישה ותמנע התפשטות של מינים פולשים לשטחים טבעיים.