על הספר "אוצר הצמחים" שכתב ברוך צ'יזי'ק שמעתי לפני זמן רב, אך לבושתי מעולם לא טרחתי לחזר אחריו על מנת לעיין בו. ...
הגולשים המעוניינים יעברו כבר עכשיו לקריאת המאמר השלם
שני העשורים האחרונים של חיי ברוך היו שזורים ב "אוצר הצמחים" ועל כך נרחיב בחלק הבא. נוסיף ונזכיר כאן כי במהלך המאבק לתקומתו המחודשת של עם ישראל בארצו, הקריבה משפחת צ'יזי'ק את היקר מכל: בשנת 1911 נפטרה בבית החולים בטבריה הבת רבקה והיא בת 17, כתוצאה מזיהום בו לקתה בשעת עבודתה כפועלת בחוות כינרת . במאורעות תר"פ (1920) נפלה הבת שרה לצדו של יוסף טרומפלדור בהגנה על תל-חי ובמאורעות תרפ"ט (1929) נפל הבן אפרים בהגנה על חולדה. בדור הבא, נפלו עוד בנים ובנות ממשפחה יקרה זו ומאידך, החיים שביניהם הוסיפו לתרום לצמיחתה של ישראל.
בהקדמה לספרו "אוצר הספרים" כותב צ'יז'יק :
"מאז בואי לארץ עמדה לפני השאלה : מה היה אופיים של המשקים החקלאיים לפני החורבן וכיצד עלה בידם של האבות לכלכל במזון ובציוד תעשיתי ישוב שמנה שלושה מליון נפשות בערך ? בשביל למצוא פתרון לשאלה זו הלכתי למקורות ראשונים, לספרותנו העתיקה וגם לספרות היונית והרומית. הגיתי בהם וסימנתי לי כל אותם המקומות הנוגעים דרך אגב בשאלות משקיות וחקלאיות. באופן מקביל לזאת חיפשתי אחר שרידי התרבות החקלאית הקדומה, שנשארו פה ושם בארצנו בצורת זנים ומינים של צמחי-תרבות שונים. סיירתי לשם כך בהתמדה במשך שנים בכפרים הנידחים אשר במול-הלבנון, הלבנון וסוריה. ערכתי טיול מדעי לקיליקיה, הרי טורוס ואמנוס, סיירתי פעמיים באשור וארם-נהרים ועברתי בפרס לארכה ולרחבה. בכל המקומות האלה מצאתי שרידי תרבות עתיקה שעל ידם עלה בידי להשוות ולזהות את צמחי התרבות שאבותינו גידלו לפנים בארץ והמוזכרים בספרי הקודש, במשנה, בתלמוד ירושלמי ובתלמוד בבלי, במדרשים ובכתבי הגאונים.
הספר האנציקלופדי מתאפיין בכתיבה רב-תחומית הכוללת מלבד ערכים חקלאיים-בוטניים, גם ערכים מעולם החי וכן היבטים של תעשייה, היסטוריה, אמנות ואקולוגיה. מפאת הקיצור לא נוכל לסקור כיאות, אלא רק להזכיר פרקים המופיעים ב"אוצר הצמחים" וביניהם הפרקים על : צמחי בושם, צמחי דבש, צמחי מים, צמחי מרעה ומספוא, צמחי שמנים ושרפים, צמחי יערות, צמחי מטווה, צמחי מרפא, צמחי רעל וצמחי נוי. ב"אוצר הצמחים" לא הסתפק צ'יז'יק רק בבוטניקה אלא אף כלל בו ידע זואולוגי רב, בעיקר על חרקים ושוכני מים, דגים ומיני רכיכות.
לקריאת המאמר השלם
תודה לד"ר יהורם לשם, מכון מיג"ל ומכללת תל-חי, קריית-שמונה.
על ששיתף אותנו במאמר חשוב זה
מייל לתגובות
yori.leshem@mail.huji.ac.il