לאחר מפגש רעים ידידותי פתחה שרה ב"ווערט" על ברכת האילנות. הברכה התאימה למועד המפגש (כמה ימים לפני ר"ח ניסן) ולמקומו. את ברכת האילנות – ברכה על הפריחה והלבלוב – נוהגים לברך בימי חודש ניסן:
הברכה
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם
במקום היו לנו גם בריות נאות (המשתתפים), גם אילנות בעת פריחה ולבלוב, ואם נוסיף לזה את שם האתר – "אילנות" – אין מתאים מברכה זו ...
שרה הודתה למשתתפים. בזכותם הפך אתר צמח השדה למותג בארץ ובעולם: מדי יום גולשים בו מעל לאלפיים חמש מאות איש בממוצע, הגולשים ל-15,000-10,000 דפים ביום בממוצע.
המשיך צביקה אבני בסקירה על אודות גלגולי הארבורטום (גן אקלום) "אילנות", שהוקם בשנות החמישים של המאה הקודמת. המקום עבר מיד ליד, הוזנח שנים רבות עד שעבר לידי קק"ל המשקמת אותו ומקווה להפכו לאבן שואבת לתלמידים, לחוקרים ולכל טייל. במקום ייפתח מרכז מידע, והתכניות רבות.
בינתיים הוצבו במקום שלטים חדשים לעצים (התהליך יימשך זמן מה). לכל שלט יהיה קוד סריקה לטלפונים סלולריים, שיוביל לדף הצמח במדור אילנות באתר צמח השדה (ראו בקישור).
כמו כן כבר הוכן משחק אינטראקטיבי, המתאים גם לילדים, והשלטים לסריקה מוצבים בשטח הגן.
ד"ר ערגה אלוני עשתה סדר במשפחות הצמחים: שייכה את הצמחים הנכונים למשפחות החדשות והביאה לידיעת הנוכחים את החלוקה החדשה (הקשה לעיכול ...)
כטוב לב המשתתפים בקפה יצאנו לסיור בגן עם אביב אייזנבנד והשתהינו ליד עצים נדירים ומיוחדים.
בין השתהות להתעכבות לא החמיצו החברים אף השתטחות לצורך צילום צמחי בטן שנקרו בדרך.
יש לציין שגם בשטח הגן וגם מחוצה לו – בשטח "יער אילנות" – בולטת ביופיה פריחת צמחי בר נדירה ומיוחדת ורבים באים לחזות בה: ריכוזי איריס הארגמן, מיני תורמוסים (שעיר וצר־עלים) צבעונים רבים, בן־חצב יקינטוני ועוד.
מעתה שימו על מפת הטיולים שלכם גם את אתר "אילנות".
ואיך אפשר לא להוסיף את השיר המדהים על ניסן ופריחות של אלתרמן
(תודה לעדנה אשד ששלחה אותו)
נִיסָן /נתן אלתרמן
וַיְהִי לֵיל וַאֲנִי מְהַלֵּךְ לְתֻמִּי
וּמְחַבֵּב אֶת הָעִיר תֵּל-אָבִיב (זֶה מוּמִי)
וּמוֹנֶה, עִם רֵעִי, בִּרְקִיעָהּ הֶעָצוּם
אֶת מִסְפַּר כּוֹכָבֶיהָ שֶׁלֹּא לְפִרְסוּם
וְסוֹקֵר עִמָּדוֹ מוֹדָעוֹת וּשְׁלָטִים
וְעֵצִים דְּלִילֵי-נוֹף נְתוּנִים בִּרְשָׁתִים.
וּבְטַיְּלֵנוּ נִרְתַּעְנוּ פִּתְאֹם וַנְּדֻגְדַּג
בְּמִין בֹּשֶׂם חָרִיף, מִתְגָּרֶה וְדַקְדַּק,
מִתְגָּרֶה, מִתְחַנֵּף, מִתְעַנֵּו, מִתְגַּנֵּב,
וְצוֹבֵט, בַּיָּדַיִם מַמָּשׁ, אֶת הַלֵּב...
וַנִּקְפָּא עַל עָמְדֵנוּ, תּוֹהִים לִבְלִי זוּז ––
וַנִּזְכֹּר כִּי פּוֹרֵחַ, אֵלִי, הַתַּפּוּז!
זֶה הַבֹּשֶׂם! הוּא שָׁב! הוּא נוֹשֵׁף, הַמַּמְזֵר!
עוֹלָמוֹת הִתְהַפְּכוּ... וְהוּא פֹּה! הוּא חוֹזֵר!
הוּא חוֹזֵר לַמּוֹעֵד... בָּא זְמַנּוֹ – וְהוּא כָּאן...
(צוֹעֲנִי הוּא, אֲבָל – כְּמוֹ יֶקֶה – דַּיְקָן...)
וְהָעִיר כֹּה בָּגְרָה, וּקְצָת זָר תָּאֳרָהּ –
אַךְ הִנֵּה בִּשְׁבִילוֹ הִיא אוֹתָהּ נַעֲרָה!
לֹא, פָּשׁוּט לֹא נָעִים זֹאת לִכְתֹּב בָּעִתּוֹן
וּלְהַטְרִיד אֲנָשִׁים בָּעִנְיָן הַנָּדוֹן
שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ נִיסָן וְאָבִיב וּפְרִיחוֹת,
אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה? הַנְּסִבּוֹת מַכְרִיחוֹת!
הַנְּסִבּוֹת מַכְרִיחוֹת... הַפְּרִיחוֹת מְרִיחוֹת...
וְעִם לֵיל זֶה מֵגִיחַ מִכָּל הָרוּחוֹת!
וְלָכֵן כֹּה אָמַרְנוּ, רֵעִי וַאֲנִי:
פְּרַח, אָבִיב! אַל תָּנוּחַ, נִיסָן רֵיחָנִי!
יִתָּכֵן כִּי יִרְאוּךָ מֵאֵיזוֹ בְּחִינָה
כְּאַחַד הַגְּדוֹלִים בְּנִכְסֵי הַמְּדִינָה.
יִתָּכֵן כִּי הָיִיתָ, בְּלִי כְּתָב וְחוֹזֶה,
בֵּין מַטְּרוֹת מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל הָעָם הַלָּזֶה.
יִתָּכֵן כִּי עָבְרוּ שְׁנוֹת הָאֶלֶף בִּשְׁבִיל
שֶׁפְּרָחִים יַעֲלוּ בְּצִדֵּי אֵיזֶה שְׁבִיל
וְשֶׁלַּיְלָה שָׁקֵט, בְּנַצְנֵץ יְרֵחוֹ,
אֶת הַפֶּרַח יִנְשֹׁם וְיָבִיא אֶת רֵיחוֹ
אֶל תּוֹךְ עִיר חָפְשִׁיָּה... אֶל חַלּוֹן שֶׁנִּפְתַּח...
יִתָּכֵן וְזֶה כָּךְ, יִתָּכֵן וְזֶה כָּךְ.
וְהוֹסַפְנוּ אֲנִי וְרֵעִי: הָהּ, נִיסָן –
יִתָּכֵן כִּי בִּשְׁנֵינוּ אֵינְךָ מְעֻנְיָן
וְאַתָּה מִתְכַּוֵּן אֶל גִּילִים אֲחֵרִים
שֶׁיֵּלְכוּ בְּךָ סְתָם-בְּפַשְׁטוּת סְחַרְחָרִים
וּפְרִיחַת הַתַּפּוּז לִלְבָבָם כְּמוֹ סַם...
אַךְ עַל-כָּכָה יָשִׁירוּ כְּבָר הֵם בְּעַצְמָם.
ב' בניסן תש"ט
1.4.1949
תודה לכל שולחי התצלומים.
חג שמח!