נביטת זרעים בתוך הפרי-כמו תינוק באינקובטור

הפסיגים מפוסקים ונראים ביניהם עלים אמיתיים ירוקים. בפירות הדר מזהים לפעמים זרעים שהתחילו לנבוט בתוך הפלח, וקליפת הזרע המבוקעת מסגירה שני פסיגים ירוקים

גם דלעת מבוגרת היא מקום נוח לנביטת הזרעים המחכים להתבקעותה. שורשון ארוך בוקע את קליפת הזרע אך העוברים סגורים בפרי ומוגנים מהסביבה החיצונית כמו תינוקות באינקובטור שבפגיה.

תופעת נביטה בפרי איננה נדירה והיא מתקיימת בלא מעט צמחים. כמו גם בפירות של צמחים בצל ופקעת (גיאופיטים), ולא רק.

דוגמה לכך מצאתי בדרום אפריקה, שהיא נכס לאוהבי צמחים. גדלים בה כ-29,000 אלף מיני צמחים, רבים מהם הם צמחים גיאופיטים ז"א, בעלי איבר אגירה תת קרקעי.

דרום אפריקה מגוונת בעולם הצומח שלה. בצד המזרחי שלה שורר אקלים טרופי בעל כמות המשקעים מרובה. בניגוד למערב ולחלקים במרכז ובצפון המדינה שהם בעלי אקלים דומה לים תיכוני עד למדברי. אחד המינים הנפוצים בצד המזרחי, הוא צמח בר בשם קליבייה אדומה (Clivia miniata), המשתייך למשפחת הנרקיסיים (Amaryllidaceae ) (צילום 1). צמח זה מגודל גם בארץ כצמח נוי והוא מבוקש בזכות פריחתו הכתומה והמרהיבה והעובדה שהוא צמח צל. הצמח ירוק עד, עליו ירוקים ומטמיעים כל השנה. אורכם עד כ-60 ס"מ ורוחבם כ10-8 ס"מ. העלים בוקעים מגבעול מעובה המצוי בקרקע. הצמח פורח פעמיים בשנה. מבין העלים בוקע גבעול עבה ובשרני ובראשו קבוצת פקעי פריחה שלא כולם פורחים יחד. בתום הפריחה מבשילים על הגבעול פירות עסיסיים המשנים צבע מירוק לאדום (צילום 2). הזרע עגול וגדול בן פסיג אחד, המוקף בקליפת זרע. הפתעה היא לראות שחלק מהזרעים נובטים כבר בפרי. תחילה בוקע שושרון ואחריו פסיג אחד. כאשר מטמינים אותם בקרקע, יגדל תוך זמן עלה נוסף. רק אחרי מספר שנים כאשר על הצמח מצויים בין 7-5 עלים, הוא יתחיל לפרוח (צילומים 5,4,3).

איזו התפתחות מעניינת של צמח הדואג לצאצאיו, זו תופעה המוכרת בעולם החי אך בצמחים איננה כה שכיחה.

צמח נוסף שיודע לדאוג לצאצאיו, והוא מתוחכם יותר ביכולת שלו לעתיד הדור הבא הוא Bronsvigia miniata  המשתייך לאותה משפחה. הברונסוויגיה גדלה בצד המערבי של דרום אפריקה באקלים יובשני. לצמח בצל גדול בקרקע (צילום 6, צילם אורי פרגמן-ספיר, באדיבות הגן הבוטני בירושלים)

בתקופת האביב בחודשי אוגוסט ספטמבר, הצמח מצמיח שושנת עלים בת 7-5 עלים הפרושים על פני הקרקע. (צילומים 8,7 צמח בוגר ונבטים צעירים)

לקראת הקיץ מתייבשים העלים ומן הקרקע מגיח גבעול הנושא בראשו תפרחת סוכך בעלת עשרות פרחים ורודים ומרהיבים.  הצמח פורח בחודשי הקיץ הדרום אפריקאי ללא עלים. הפרחים מיצרים זרעים השמורים בהלקט מאורך. לקראת האביב מתנתק הגבעול היבש עם שרידי התפרחת והפירות. בתוך ההלקטים מתחילה כבר נביטת הזרעים. (צילום 9, נביטת זרעים בהלקט)     

התפרחת היבשה מתגלגלת ברוח וכך מתפזרים מספר זרעים הרחק מצמח האם. בעוד שזרעים אחרים שנותרו כלואים בהלקט מתחילים לנבוט. כאשר התפרחת נתקלת במכשול כדוגמת שיח או סלע, ונשארת לכודה, מספיק גשם אחד כדי לגרום לזרעים לגדול. שורשון ארוך בוקע את ההלקט וחודר לקרקע, מהנצרון גדלים אחד או שני עלים צרים וארוכים (צילום 10 תפרחת יבשה ליד שיח).

עלים אלה מתחילים להטמיע ולגדול. בדיקת אורך הנבטים הראתה שתוך שבועיים משתילתם בקרקע הם כבר בעלי שני עלים מפותחים באורך של כ-2 ס"מ לכל עלה.

דרך ארוכה עוד צריכים נבטים אלה לעשות כדי לשרוד בטבע. לאחר האביב הם נכנסים לתקופה של קיץ יבש, העלים יצהיבו ובצל קטן נותר בקרקע. הבצל, צריך בתקופת האביב לאגור בתוכו מלאי מזון בכמות, כדי שהוא יוכל לספק חומרי תשמורת לניצן שעתיד להתעורר בעונת החורף הדרום אפריקאי.

הצאצאים של הצמחים שהוזכרו, הם בני מזל. ההורים ציידו אותם מראש ביכולת נדירה לנבוט בפרי המשמש להם כאינקובטור זמני, ואז לצאת לחיים עם מלאי מזון מספק אשר ישמור את הדור הצעיר מפני כלייה.

כתבה וצילמה: ערגה אלוני