אך אין השלכת הזהובה הנכספת, נחלתה הבלעדית של גבירת ההר. אנסה, ברשותכם, לנפץ דעה קדומה ולשטוף אף את אזורי הארץ הנמוכים בשלוליות שלכת זהובות.
השלכת בארץ מתחילה באיחור יחסי לארצות חצי הכדור הצפוני. היא מופיעה באזור ההר בתחילת נובמבר, אז האלות האטלנטיות מתחילות להאדים וממשיכה עד נשירת העלים בסוף דצמבר. באזורים הנמוכים נוכל להנות ממנה אף עד סוף ינואר, כשהאלה הארץ-ישראלית נצבעת בכתום עז. נצא אם כן לטייל בעקבות השלכת- נפתח בביקור בגני ירושלים ומשם נרד אל מישור החוף. בגנים אלו נפגוש ריכוז גדול של עצים בעלי שלכת צבעונית, נכיר את תכונותיהם וגודלם וכך נבין מי מהם יתאים לשילוב בעיצוב גינתנו.
הגן הבוטני האוניברסיטאי גבעת-רם, ירושלים
אין ספק, שמי שחפץ לבו במראות שלכת מרשימים בניחוח חו"ל, כאן בארץ, יעלה לירושלים אל הגן הנפלא הזה. הסיור בתקופה זו יתרכז בעיקר בחלקות אירופה, צפון-אמריקה והים-התיכון. מומלץ להתחיל את הסיור במעלה הגן ולהביט בתמונות השלכת הנהדרות המצטיירות לאורך שיפולי הגבעה ועוטפות את הגן בצבעים חמים. השפע הבוטני כולל בין היתר אדר מצוי, ליקווידמבר לבני, מיני כליל, לגרסטרמיה הודית, מקלורה זהובה, צפצפה משולשת, קוטינוס מזרחי, רימון מצוי, שדר משתלשל, תות לבן, מילה רחבת-עלים, מיש מערבי, מיני אגס, אוג משונן, מיני אלה, מיני דולב, מיני דובדבן, טיליה אירופית, עוזרר אדום ובעיקר האוסף הגדול של מיני האלון. הזמן המומלץ הוא כאמור נובמבר-דצמבר.
הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ירושלים
עדיין בירושלים, אך באוירה שונה לגמרי- אין כאן את השפע הכלל עולמי שיש בגבעת רם, אך יש כאן תחושה ביתית, שאין כמוה באף גן בארץ. הגן בהר הצופים, המוקדש לצמחי ארץ-ישראל, מציע לנו בתקופה זו את מיטב צבעי השלכת המצויים בארץ, דרך משקפיים ירושלמיים המחזקים את רווית הצבע, בשל מנות הקור שהצמחים מקבלים. כבר בסוף אוקטובר מתחילה להאדים חלקת האלות האטלנטיות, אליה מצטרפים בהמשך אלה א"י, גפן ורימון, אלון התולע, כליל החורש ואשמר קוצני, באזור הבריכות נראה קנה מצוי בשלל צבעים, סם-הכלב המזרחי, עדעד הביצות ומעליהם את צפצפת הפרת המצהיבה.
הגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב
התחנה האחרונה מבין הגנים הבוטניים, היא הגן בתל-אביב. מי שיגיע לכאן בסוף נובמבר יוכל להנות מצפצפת הפרת הענקית הנצבעת בצהוב בכניסה לגן ומן הדולב המזרחי. אך שיאה של השלכת כאן, היא באיחור קל אחרי שוכני ההר- בינואר, עומדת האלה הארץ-ישראלית הענקית בלב ומפיצה את צבעי הזהב שלה על-פני כל הגן. כל פיסת שלכת קטנה שתתחבר בזוית הנכונה לאלה זו, תתעצם ותזרח. באזור הבריכה נטייל בין קנה מצוי לתפרחות קנה-סוכר גבוה מלבינות וגמא מזהיב, בחורש הים-תיכוני, נזכה שוב להנות מכליל החורש ואלון התולע המקבלים גיבוי צהוב מן הקדה השעירה.
גנים נוספים
מראות שלכת צבעונית נוכל למצוא אף בגנים נוספים בארץ בזמנים שונים בהתאם למיקומם. בנובמבר נבקר בחוות הנוי בעמק-חפר ונכיר את הקומברטון המאדים, את אוג הדונג הנפלא והצנוע ונגיע שוב בינואר לחזות באגס קלריאני הנצבע בצבע יין וכן בליקווידמבר המפואר והדולב הקליפורני הרמים המקבלים חיזוק של אש מתפרחות אוסף האלווי שבגן ומן המללויקה המחופה 'רבולושן גולד' הזונחת את צבעיה הזרחניים והופכת לזהוב אמיתי. בדצמבר נצא אל הגפן המאדימה, הרימון והאלות שבנאות קדומים. בינואר, בארבורטום אילנות שבשרון, נראה את האלה הסינית הנדירה וכן את הא"י ואלון שסוע.
ועוד שלכת
לרבים מאתנו, גינות לא גדולות במיוחד, אשר עצים רבים שהוזכרו למעלה לא תמיד יתאימו. על כן מצאתי לנכון להרחיב מעט על שלושה צמחים נוספים, המתאימים לגינות פרטיות בכל הארץ. הראשון הוא לגרסטרמיה הודית - עץ קטן (6-8 מ'), בעל צבעי השלכת הנעים בין אדום בהר לזהוב במישור החוף. במהלך האביב והקיץ הוא מתכסה בשפע פריחה בשלל צבעים. השני הוא ספיון השעווה - עץ בינוני (8-12 מ') בעל מגוון צבעי שלכת- מצהוב ועד אדום עז. האחרון הוא דווקא צמח מטפס- גפנית מחומשת (וגם משולשת) - בעזרת "אצבעות דביקות" היא נצמדת לקירות וגדרות וצובעת אותם בסתיו באדום.
לעיתים קיימת שונות רבה בצבע ועוצמתו בין פרטים שונים מאותו מין.- כך למשל בלגרסטרמיה ובספיון שהזכרנו. לכן, מומלץ לרכוש את העצים שלנו דווקא בתקות השלכת שלהם, כדי שנוכל לבחור את הפרט הנאה ביותר בעינינו (אף אם אנו בונים את הגינה באביב ונצטרך להשאיר בגינה בור שתילה מיותם עד הסתיו... לא לוותר.) לספיון למשל יש זנים מוגדרים כמו 'רד ג'איינט' או 'ברנר אדום' בהם ידוע צבעם האדום בוודאות.
וכעת לגינה
בבואנו לשלב את צבעי השלכת החמים בגינתנו, ראוי להתאימם אל שאר צבעי הגן המצויים בתקופה זו ובכך ליצור תבנית הרמונית ונעימה לעין. אפשר ורצוי לחזק את ה"אש" האוחזת בגינה כעת ע"י שימוש בצמחים, שיתמכו בתבנית צבע חמה זו, הן בעלים והן בפרחים. צמחים דוגמת דודונאה 'דנה' או ננדינה תרבותית 'ננסית', שעליהן מאדימות בחורף, ישתלבו נפלא עם צבעי השלכת. מי שמבקש שהאש תבער בעלי גינתו אף בשאר ימות השנה, ישתול צמחים בעלי עלים אדומים, כמו חלבלוב דמוי קוטינוס, מיני אקליפה, המליה מבדרת, מיני ביצן וקרסולת הניבים 'קמפ פייר'.
מבין הפרחים, טוב להשתמש בתפרחות דמויות להבה, כמו במיני אלווי, בולבין שיחני, סנא זקוף-אשכולות, קניפהופיה אשכולית, ורד מזן 'ג'ודי גארלנד', לוטוס מוכתם 'גולד פלאש' וקנה הודית אדומה- בהתאם לזמן פריחתם. שילוב של עצים הפורחים כלהבות בזמן שהם ערומים מעלים, יוסיף גם הוא לאוירה- למשל בומבק צייבה או אלמוגן רחב-עלים. לצמחים בעלי עלים בגוון זהוב משמעות חשובה מאד בתבנית צבע זאת- בין אם הם זהובים זמניים או זהובי-עד. אותם תוכלו לפגוש בכתבה "תור הזהב" באתר.
חשיבות גבוהה יש למיקום עצים העומדים בשלכת בגינה, שכן הם נותנים לשמש החורף הכה חשובה לשאר צמחי הגן, להכנס ולחמם. ניתן למקם פינת ישיבה תחתיהם, שתהיה שמשית בחורף ומוצלת בקיץ, או לשתול אותם ליד מדשאה או ערוגה שיהנו מן התנאים המשתנים של השמש. שתילתם במיקום שהשמש עולה או שוקעת מאחוריהם באופן יחסי לפינת הישיבה שלנו חשובה אף היא, מפני שבשעות נפלאות אלו יראה העץ כאילו בוער הוא באש.
פגשנו עצי שלכת רבים השובים את העין והלב ביופים, אך לא כל אחד יתאים לגינה שלנו. אם מפאת גודלו ואם מבחינת התאמתו לאזורי הארץ השונים. כך למשל, עצים בעלי צבעי שלכת עזים בהר, עשויים להראות חיוורים ביותר באזורים הנמוכים, מכיוון שהם לא זוכים למנות קור מספיקות. אך המבחר הוא בהחלט גדול ומתפרש על-פני כחודשיים מתוך השנה. יש לתת עדיפות לדעתי לשלכת בצמחי הבר שלנו כמו לדוגמא האלה הא"י והאטלנטית שפגשנו. אמנם, שלכת במימדי ענק כפי שרואים למשל בניו-אינגלנד או במדינות אירופה, אין אצלנו, אך אני מקווה שבטיולנו זה למדנו, שבשימוש מושכל ובריבוי שתילות ברצפים אחידים, במיוחד בשטחים ציבוריים פתוחים, בהחלט נוכל תוך מספר שנים להתעטף בשמיכת שלכת זהובה ומחממת גם בארץ.
חורף בריא לכולנו.
הכתבה מתוך האתר: "שמורת העין" של רועי קן-תור
http://www.roeekantor.com
תמונות נוספות מן הכתבה שקישור:
http://www.roeekantor.com/#!fall-colors/cmhg