עשרה בטבת הוא היום, שבו החל המצור של נבוכדנצר השני מלך בבל על ירושלים, שהסתיים בחורבן ממלכת יהודה, ירושלים ובית המקדש הראשון.
היום נקבע כאחד מארבעת הצומות על חורבן ירושלים ביחד עם צום גדליה, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.
ניצולי השואה בני דורינו, נרתעים מן הסרפדים לא רק בשם הצריבה, והגרוד הלא נעים שבעקבותיה בפגישה עם צמח הסרפד, אלא שזכורה להם מנת המרק הדלוח שסרפדים היו צפים בה. (לפי עדות נצולת השואה-אלישבע סימנט)
רוב הניצולים גם לא יאכלו או יבשלו מרק-עדשים, מאותה סיבה.