האבקה בראי ישראלי

לופית מצויה  Arisarum vulgareשייכת למשפחת הלופיים Araceae . במשפחה זו כ 110 סוגים ו כ 2500 מינים. בארץ מצויים עוד שלושה סוגים ממשפחה זו (1). תפוצת המין כלל ים-תיכונית ובישראל נפוץ מין זה בחבל הים תיכוני ובשולי האזור האירנו –טורני, בדרך כלל בשדות ובבתי גידול לחים ומוצלים. בתמונה מס' 1 נראית קבוצת לופיות בפריחה.

לצמח הבוגר פקעת סגלגלה מאונכת. העלים מופיעים בתחילת החורף. הפריחה נמשכת מאוקטובר עד אפריל ומותנית במידה רבה בתנאי הסביבה.

פרחי הלופית מסודרים לאורך שזרה ומוקפים במתחל ירוק בעל פסים בהירים העוטף את התפרחת לכל אורכה ופתחו בעל "גגון" כפוף המגן על הפרחים. בתמונה מס' 2 רואים את קצה השזרה בולט מתוך הפתח של המתחל הכפוף כלפי מטה כך שאיננו מאפשר כניסת מי גשם. בבסיס השזרה נמצאים 6-3 פרחים נקביים בעלי צלקת כדורית. מעליהם נמצאים כ- 30 פרחים זכריים, כל פרח בעל זיר אחד המסתיים במאבק אחד. בתמונות מס' 3, 4 מוצגת תפרחת לאחר הסרת חלק מהמתחל וניתן לראות את הפרחים הזכריים והנקביים המסודרים לאורך השזרה. מהלך הפריחה של הלופית מצביע על הומוגמיה כלומר פרחי הזכר ופרחי הנקבה מבשילים יחד. משך הפריחה של התפרחת כחודש.

תצפיות בתפרחות הלופית מגלות, בתוך המתחלת  נוכחות של חרקים שונים כמו יתושים, ציקדות, זבובי חול ועוד, כח, (2) שחקר את משפחת הלופיים בישראל, משער כי חרקים אלה נמשכים ללחות הגבוהה הקיימת בתוך התפרחות (97% בהשוואה ללחות של 50% בסביבה החיצונית). עם פתיחת המתחל האבקנים נפתחים והצלקת מוכנה להאבקה, החרקים הנכנסים לתפרחת מתכסים באבקת הפרחים, ומצליחים להימלט בקלות. מאחר ולא נמצאו פגרי חרקים בתחתית המתחל, ברור שהלופית, שלא כמו רבים ממשפחה זו, איננה מלכודת חרקים.

 ניסויים שנערכו ע"י כח וגליל (3) הוכיחו כי בהאבקה מלאכותית נמצאו התוצאות הבאות: בהאבקה עצמית שיעור חנטת הפירות היה מועט ביותר (0.9%); בהאבקה זרה אחוז החנטה הגיע ל24%. בצמחים שנחשפו להאבקה טבעית בתנאי שדה, שיעור החנטה היה בתחום שבין 22% ל-66%. נמצא מתאם בין הצלחת ההאבקה בשדה לבין מידת ההצללה של התפרחות. תפרחות חשופות לשמש מלאה לא חנטו כלל. בתמונה מס' 5 ניתן לראות את פירות שחנטה הלופית. 

יש להדגיש כי החרקים הנכנסים ואפילו אם הם מכוסים באבקה, גם אם הם גורמים לאבקה להגיע לצלקות אינם מביאים לייצור זרעים. בניסויים רבים הוכיח כח, כי גרגירי אבקה ינבטו רק אם הצלקת נפגעה או הוברשה על ידי גורם חיצוני, כמו כן הוא מצא כי במידה והצלקת נפצעה ינבטו עליה גרגרי אבקה הן כתוצאה מהאבקה עצמית והן מהאבקה זרה. 

כח וגליל (3) מצאו כי סביב הלופית מסתובבים זבובים טורפי חרקים, ממשפחת ה-Empididae זבובים אלה ,במהלך הרדיפה אחרי טרפם, חודרים לתפרחות הלופית במהירות כדי לצוד את החרקים שנכנסו, במהלך המרדף מתלכלכים גם זבובים אלה באבקת הלופית. ייתכן אפוא כי הזבובים הטורפים לא רק מעבירים אבקה אלא גם פוגעים בצלקות ובכך מאפשרים את נביטת האבקה ומביאים בכך ליצירת זרעים.

סביר להניח שהפגיעה בשכבת הקוטיקולה של הצלקת מבטלת את המנגנון המכני או הגנטי של זיהוי גרגרי האבקה שמקורם בהאבקה עצמית והמונע את נביטתם.

 

לסיכום

הלופית המצויה פורחת בארץ בעיצומו של החורף, בתנאים אקלימיים בהם פעילות החרקים פחותה(4), הפרחים מוגנים מפני נזקי הגשם בתוך המתחל הסגור והכיסוי שמעליו. ההאבקה בפרחים, הן העצמית והן הזרה מתקיימת רק בתנאי שנכנסו חרקים, לתוך התפרחת , העבירו  גרגרי אבקה ונגעו בצלקת ותוך כך גרמו לפציעתה. רק צלקות פצועות מאפשרות נביטת אבקה והתפקיד של החרקים לא רק כמקובל, להעביר אבקה, אלא גם להכשיר את הצלקת לנביטת האבקה.

 

ספרות

1. Feinbrun, D.N. and J.Koach1986, Araceae In: D.N Feinbrun, Flora Palaestina. The Israel Academy of Science and Humanities. Jerusalem Vol.4. 330-340,397-398.  

2. כח,י. 1988 הלופיים בישראל רתם כרך 26 עמ 36-5.

3. כח,י. ו גליל,י. 1987 השריית הפרייה עצמית מצויה על ידי חרקים נקיים מאבקה. רותם כרך 25 עמ' 59-46. 

4. Dafni, A.1996, Autumnal and winter pollination adaptation under Mediterranean conditions. Bocconea, 51:171-181.