הסוג לשון פר כולל כ-40-30 מינים הנפוצים בעיקר באגן הים התיכון, המזרח התיכון, אתיופיה ודרום אפריקה (1). לשון פר סמורה נפוצה, בארץ, בעיקר בחבלים הים תיכוני והאירנו-טורני. התפוצה בעולם היא מזרח ים-תיכונית—מערב אירנו-טורנית, ממזרח האיים האגאים עד אירן כולל סוריה, לבנון ישראל וירדן. הצמחים חד-שנתיים נובטים בסתיו ובאביב הם מצמיחים כמה עמודי תפרחת גבוהים ומסועפים. הפריחה בחודשים מרץ-אפריל.
מבנה הפרח: הפרחים דו-מיניים, צינוריים, בעלי סימטריה מעגלית. אורך צינור הכותרת 19-18 מ"מ. במרכז הכותרת חמישה קשקשים החוסמים את פתחו של צינור הפרח. חמשת האבקנים והצלקת חבויים בתוך צינור הפרח. צינור הפרח מכיל צוף.
צבעי הפרח: צבע עלי הכותרת כחול (תמונה מס' 1), לבן (תמונה מס' 2) או צבעי ביניים (תמונה מס' 3). ידועות אוכלוסיות בהן כל הפרחים בעלי צבע אחיד (כחול או לבן) ואוכלוסיות מעורבות (2). פרחים לבנים ובעלי צבעי ביניים נמצאו בעיקר בתחום החבל הים-תיכוני ובעלי פרחים כחולים בלבד בחבל החדירה האירנו-טורנית ובעמק הירדן התחתון (תמונה מס' 4). צילום הפרחים בסרט הרגיש לקרינה אולטרא-סגולית, לא גילה הבדלים בולטים בין פרחים מטיפוסי הצבע השונים (3).
שינוי צבע הכותרת: בטיפוס בעל הפרחים הכחולים, הפרחים הצעירים סגולים בעוד הבוגרים הם כחולים (תמונה מס' 5) . קדמון ועמיתיו (4) מצאו שהפרחים הכחולים מייצרים צוף בקצב רב יותר מאשר הפרחים הסגולים ולכן פרחים אלו זוכים ליותר ביקורים (ביחידת הזמן) של דבורים ארוכות לשון מהסוג מדרונית (Anthophora sp.). מכאן שהדבורים מסוגלות לקשר בין צבע הפרח לבין כמות הגמול שהוא מציע. לפני תחילת הביקורים של הדבורים הפרחים הכחולים מציעים יותר צוף מאשר הפרחים הסגולים. במשך היום מתהפכת המגמה כתוצאה מכך שהדבורים מעדיפות את הפרחים הכחולים. הדבורים נוטות לבקר תחילה את הפרחים שבתחתית עמוד הפריחה ואז לעלות כלפי מעלה. שילוב זה בין דגם הפעילות של הדבורים וההבדלים בכמויות הצוף בין צבעי הפרחים מעלה, לפי אותם חוקרים, את הסיכוי למציאת פרחים עתירי צוף.
צוף: כמות הצוף היא כ 3-2 מיקרוליטר לפרח. נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין הטיפוס הכחול לבין הלבן וצבע הביניים. ריכוז הסוכר בצוף נמצא בטווח 29.7% —33.6%. בטיפוס הביניים ריכוז הצוף גדול יותר במידה מובהקת מאשר בטיפוסים הלבן והכחול. הפרשת הצוף מתחילה עם פתיחת הפרחים ונמשכת עד נבילתם. הצוף מוגן היטב בתוך צינור הפרח החסום על ידי הקשקשים. כמות הצוף תלויה בפעילות המבקרים והצוף מתחדש בקצב אחיד (5). שמידע וקדמון ( (6שחקרו את תפוצת ריכוזי הצוף בפרחים שונים על אותה התפרחת מצאו "פיזור כתמי" של הצוף. כלומר, מצויים פרחים בעלי כמות שונה של צוף על אותה התפרחת. מכאן שלא כל הפרחים מייצרים את אותה כמות הצוף ובאותו הקצב בשעות שונות של היום. כתוצאה מכך חרק המבקר בשנית באותו הכתם שביקר בו קודם לכן, לאחר תקופה קצרה, מוצא דגם שונה של פיזור הצוף בכתם שבו ביקר קודם לכן. למצב זה עשויה להיות השפעה על דגם השיחור (חיפוש המזון) של המבקר ולהשפיע על התנהגותו. במחקר נוסף הראה קדמון (5) שהביקורים הרצופים באותו הפרח אינם מקריים ובכך הדבורה משיגה כמות גדולה יותר של צוף לו היה דגם הביקור אקראי.
שיטת הזיווג: כאשר כוסו פרחים, משלושת טיפוסי הצבעים, ברשת המונעת ביקורי חרקים, לא נצפתה חנטת פירות כלל. כלומר אין במין זה האבקה עצמית ספונטנית. כאשר נערכו האבקות הדדיות מלאכותיות בין הפרחים הכחולים ללבנים בהשוואה להאבקת פרחים בני אותו הצבע. נמצא שהאבקת פרחים לבנים בגרגרי אבקה מפרח כחול אינה מפחיתה את אחוז החנטה. לעומת זאת האבקת פרחים כחולים בגרגרי אבקה שמקורם בפרח לבן הפחיתה את כמות החנטה בחצי לעומת הביקורת ( האבקת פרחים כחולים באבקה מאותו הטיפוס) (3).
מאביקים: דבורים יחידאיות מהסוג מדרונית (Anthophora sp.) נצפו גם בבית גידולם הטבעי וגם בגן הבוטני מבקרות בתדירות גבוהה הן בפרחים הכחולים (במישור אדומים ובגן הבוטני) והן בפרחים הלבנים (בנאות קדומים, בנשר ובגן הבוטני).
דבורת הדבש ביקרה בתדירות נמוכה בטיפוס הכחול (במישור אדומים) אבל בתדירות גבוהה בגן הבוטני שבאוניברסיטת תל-אביב, אותו דגם נמצא גם עבור הטיפוס הלבן.
הדבורה הבנאית (Chalicodoma montenegrii) ביקרה בתדירות גבוהה מאד בשני הטיפוסים בגן הבוטני. כמו כן נצפו ביקורים מועטים של דבורים יחידאיות מסוגים שונים: Andrena , Synhalonia, ו- Eucera (תמונה מס' 6), דבורת עץ צהובת-בטן (Xylocopa pubescens) ודבורת עץ סגולה ( (Xylocopa violaceae (תמונה מס' 7).
זבוב פרחים שעיר (Bombylius sp.) נצפה מבקר בתדירות גבוהה בטיפוס הכחול במישור אדומים ובלבן -בתדירות גבוהה בנאות קדומים ובתדירות נמוכה בנשר.
בתצפיות אקראיות, באזורים שונים בארץ, נצפו פרפרים ממינים שונים: בתמונה מס' 8 נראה הפרפר רשתון העוזרד (Aporia crataegi) מבקר בלשון פר סמורה ובתמונה מס' 9 נראית נמפית החורשף (Vanessa cardui) מבקרת בלשון פר סמורה. לפי ההתרשמות נראה שהם מבקרים יותר בטיפוס הכחול. פה ושם נצפו צופיות הגונבות צוף ואינן מאביקות (תמונה מס' 10).
בניסוי שנערך בגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב ובנשר הוצעו למבקרים עציצים ובהם מספר ידוע ומבוקר של פרחים כחולים ופרחים לבנים. במשך התצפיות, שנערכו לאורך העונה, נקבע מספר הביקורים היחסי (משוקלל ליחסים הכמותיים שבין צבעי הפרחים באותו הניסוי). בגן הבוטני נצפו בניסוי דבורה בנאית ,(Chalicodoma montenegrii) ומין של מדרונית (Anthophora pliaqita) . בניסוי שנערך בנשר ניצפה מין של מדרונית (Anthophora sp).. התוצאות הראו העדפה של הפרחים הכחולים על פני הפרחים הלבנים.
דיון ומסקנות: בלשון פר סמורה נמצאה הפרדה גיאוגרפית ברורה בין טיפוסי הפרחים: בעוד הטיפוס הכחול מופיע בארץ בתחום החבל המדברי וספר הים-התיכון (תמונה מס' 5). הטיפוס הלבן וצבעי הביניים מופיעים בחבל הים-תיכוני בלבד. סביר להניח שחלוקה פיטוגאוגרפית זו משקפת התאמה גנטית לתנאי הסביבה השונים, כפי שידוע ממיני צמחים אחרים בהם מופיעים טיפוסי פרחים בצבעים שונים באותו המין באזורים שונים. יתכן שלהבדלים אלו אין קשר למאביקים (8,7).
נמצאו הבדלים בגודל הכותרת ואורך צינור הפרח בין שני הטיפוסים העיקריים אך לא נראה, לאור ההבדלים הקטנים ואורך הלשון של המבקרים שנצפו, שלהבדלים מורפולוגיים אלו בין שני הטיפוסים, יש משמעות בבחירת המאביקים. לאור התצפית שפרחים כחולים הועדפו על ידי דבורים יחידאיות, נראה שלצבע יש משמעות רבה יותר מאשר למבנה הפרח בהעדפתם של המאביקים. ריכוזי הסוכר בצוף (כ30% ) נמצא בתחום ההעדפה של הדבורים אך יכול להאסף גם על ידי הפרפרים (9). פיזור כמות הצוף על פני התפרחת בזמן נתון עשוי להשפיע על תדירות הביקורים החוזרים של הדבורים באותם פרחים על גבי התפרחת (5).
המאביקים העיקריים של שני טיפוסי הפרחים כחולים ולבנים, מדרונית, דבורת דבש וזבוב פרחים שעיר. נמצאו בכל האוכלוסיות ובכל בתי הגידול. לגבי המדרונית אפשרי שהמדובר במינים שונים. בכל אתר נצפו מבקרים שונים נוספים בתדירות נמוכה שכללו דבורים יחידאיות ופרפרים ממינים וסוגים שונים. מעניין לציין שעם העתקת צמחים לגן הבוטני בתל-אביב נוסף מאביק חדש (דבורה בנאית) שאינה מצויה בתחום התפוצה הטבעי של לשון פר סמורה.
ספרות
1
Selvi F. and Bigazzi M. 2003. Revision of genus Anchusa (Boraginaceae-Boragineae) in Greece. Botanical Journal of the Linnean Society, 142(4):431-454
2
Feinbrun -Dothan N. 1978. Flora Palaestina Vol. 3. p.84 The Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem
3
מרבך ג. 1988. הוריאציה הצבעונית בפרחי לשון הפר הסמורה. (Anchusa strigosa (Banks & Sol ומשמעותה בהאבקה. עבודת MSc, המחלקה לבוטניקה. אוניברסיטת תל-אביב
4
Kadmon R., Shmida A. and Selten R. 1991. Within-plant foraging behavior of bees and its relationship to nectar distribution in Anchusa strigosa. Israel Journal of Plant Sciences, 40(4):283-294
5
Kadmon R. 1992. Dynamics of forager arrivals and nectar renewal in flowers of Anchusa strigosa. Oecologia, 92(4):552-555
6
Shmida A. and Kadmon R. 1991. Within-plant patchiness in nectar standing crop in Anchusa strigosa. Vegetatio, 94(2):95-99
7
Arista M., Talavera M., Berjano R. and Ortiz PL. 2013. Abiotic factors may explain the geographical distribution of flower colour morphs and the maintenance of colour polymorphism in the scarlet pimpernel. Journal of Ecology 101:1613-1622
8
Strauss S.Y., Irwin R.E. and Lambrix VM. 2004. Optimal defence theory and flower petal colour predict variation in the secondary chemistry of wild radish. Journal of Ecology 92:132-141
9
Kim W., Gilet T. and Bush J.W. 2011. Optimal concentrations in nectar feeding. Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(40):16618-16621.