חבצלת החוף נמנית על משפחת הנרקיסיים (Amarrylidaceae) המונה 85 סוגים וכ-1100 מינים. בסוג חבצלת כ- 20 מינים ותפוצתם רחבה יחסית מערב הסעודית, ומצרים ועד לאיים הקנרים לכל אורך חופי הים התיכון בצפון אפריקה ובחלק מחופי האוקיאנוס האטלנטי. היא גדלה גם לאורך חופי הים השחור והים הכספי (1). בארץ גדלים עוד שני מינים שנמנו על אותו סוג, חבצלת קטנת-פרחים וחבצלת הנגב (2), אך לאחרונה הועברה החבצלת קטנת-הפרחים לסוג Vagaria.
לחבצלת החוף בצל רב שנתי, שממנו גדלים העלים הסרגליים ועמודי התפרחת הנושאים 8-2 פרחים כל אחד. בתמונה מס' 1 נראים הפרחים הלבנים והגדולים הנישאים על עוקץ ונוטים בזווית המתאימה להאבקה על ידי רפרפים (3). הפרחים ריחניים, לעלי העטיף שש אונות, זירי האבקנים רחבים ומאוחים זה אל זה ויוצרים עטרה הנראית כמשפך במרכז הפרח. השחלה תחתית, לצלקת העלי שלוש אונות קצרות (תמונה מס' 2).
פריחת החבצלת בארץ נמשכת החל מאמצע יולי ועד נובמבר. פרחי החבצלת נפתחים לעת ערב ונובלים למחרת עד הצהריים. בפרחים אלה לא קיימת האבקת רוח, ולא האבקה עצמית ספונטנית. כמו כן הפרח בעל אי-סבילות עצמית, כלומר לא יוכל לעשות זרעים בעצמו. לכן, כדי שייוצרו זרעים יש צורך בהאבקה זרה, מצמח אחר, בעזרת בעלי חיים (4).
בית הגידול החופי של החבצלת חשוף כל השנה לרוחות בעוצמות שונות ונתון לרסס מי-ים בלתי פוסק. מהירות הרוח בחוף הים בקיץ יציבה ומגיעה למהירות מקסימלית משעות הצהריים משעה 12:00 ועד אחה"צ ב 16:00.לקראת הערב מהירות הרוח הולכת ופוחתת עד מינימום בחצות (0-1 ) מ"ש. בחורף מהירות הרוח אינה קבועה ומאופיינת במשבים עזים ועולה תמיד מעל 4 מ"ש (5).
בישראל מבוקרים פרחי חבצלת החוף על ידי מגוון של דבורים ורפרפים. התצפיות מראות כי הדבורים (דבורי דבש ואנטופורות) אוספות אבקה בלבד ואינן גורמות להאבקה מאחר שמוטת כנפיהן קטנה ולכן הן אינן נוגעות בצלקות במהלך איסוף האבקה.
הרפרפים הם בעלי מוטת כנפיים רחבה יותר משל הדבורים ובשעה שהם מחדירים את גופם לתוך הפרח לאיסוף צוף הם מתלכלכים באבקה בראשם, בחלק התחתון של גופם ועל החדק וכשהם עוברים לפרח הבא מעבירים אבקה זאת לצלקת וגורמים להאבקה.
מיני הרפרפים שנצפו בארץ כמבקרים בחבצלת הם רפרף ההרדוף (Daphnis nerii), רפרף כספי (Hippotion celerio), רפרף החבלבל (Agrius convolvuli), רפרף משורטט (Hyles livornica), רפרף הגפן (Theretra alecto cretica) ורפרף הדבקה (Macroglossum stellatarum). המין האחרון הוא קטן יחסית (אורך גופו כ-25 מ"מ מוטת כנפיו כ-50 מ"מ) והוא היחיד, מבין הרפרפים שביקרו בפרחים שלא נמצאו על גופו גרגירי אבקה של החבצלת לאחר הביקור. לכן, סביר להניח שהוא אינו מאביק את הפרחים.
בתמונה מס' 3 ניתן לראות סיכום של תצפיות מכמה שנים בדבר מועדי הפעילות של הרפרפים בחוף ופריחת החבצלת. ניתן לראות בבירור שתקופת פעילותם של הרפרפים חופפת, במידה רבה, את מועד פריחתה של החבצלת. ביקורי הפרחים על-ידי הרפרפים דורשת אנרגיה רבה (6) ומופרעת במידה רבה אם יש רוח. במדידות שערכנו נמצא שהרפרפים מבקרים בפרחי החבצלת רק כאשר מהירות הרוח נמוכה מאוד ולא עולה על על 2 מ"ש. בלילות בהם מהירות הרוח גבוהה יותר אין ביקורי רפרפים ואין יצירת זרעים.
הרפרפים נודדים ומצויים בארץ בעיקר בסוף הקיץ (8,7). באי מינורקה שבמערב הים התיכון, נצפו לטאות מקומיות (Podacris lifordi) האוספות אבקה מן הפרחים. עדיין לא ברור חלקן בהאבקה (9).
לסיכום חבצלת החוף גדלה בארץ לאורך חוף הים התיכון, על קרקע בעלת תכולת מים נמוכה ופורחת בקיץ ובסתיו, לכאורה תקופת פריחה הפחות מתאימה מבחינה אקלימית בארץ. יחד עם זאת תלות החבצלת במים אינה כה קריטית שכן יש לה בצל האוגר את המים בתקופת הגשמים. החבצלת היא פרח רפרפים מובהק המצטיין בפרח לבן גדול וריחני הנפתח בלילה, בעל צוף רב ודליל וללא משטח נחיתה למאביקים (6). פריחתה בקיץ ובסתיו היא למעשה אילוץ שכן זו העונה היחידה שבה רוחות החוף קבועות ומהירותן נמוכה יחסית ונמצאת בהתאמה ישירה לעונת הנדידה של הרפרפים בארץ. הרפרפים הנודדים מחפשים מקור מזון ונוזלים, עונת הפריחה ושעות הפריחה של החבצלת מאפשרים לרפרפים עוגן הצלה אך הרפרפים "משלמים" על כך בהאבקה.
ספרות:
1
De Castro O., Brullo S., Colombo P., Jury S., De Luca P. and Di Maio A., 2012. Phylogenetic and biogeographical inferences For Pancratium (Amarrylidaceae), data with an emphasis on the Mediterranean species based on plastid sequence. Botanical Journal of the Linnean society 170:12-28
2
Feinbrun-Dothan N. 1986. Flora Palaestina. The Israel Academy of Science and Humanities: Jerusalem.
3
Eisikowitch D. 1980. Orientation of zoophilous flowers. The Vth International Palynological Conference, Cambridge, England.
4
Eisikowitch D. 1973. Mode of Pollination as a Consequence of Ecological factors. Taxonomy and Ecology Proceedings of an International Symposium, Academic Press. London. pp. 283-288.
5
Eisikowitch D. and Galil J. 1971. Effect of Wind on Pollination of Pancratium maritimum L. (Amarilidaceae) by Hawkmoths (Lepidoptera, Sphingidae). The Journal of Animal Ecology, 40:673-678.
6
Faegri K. and Pijl L. Van Der 1979. Principles of Pollination Ecology. Pergamon Press: Oxford.
7
Lane C. and Rothscild M. 1961. Notes on migrant Lepidoptera in Israel. 2 Moths captured on the seashore at Herzlia. Entomologist 94: 295-304.
8
. יתום, ש. ,ריבנאי ,י.1967 פנולוגיה של מיני הרפרפים בארץ. כתבים, כרך י"ז חוברת א.
9
Pérez-Mellado V., Ortega F., Martin-Gracia S., Perera A. and Cortazar G. 2000. Pollen load and transport by the insular lizard, Podarcis lilfordi (Squamata, Lacertidae) in coastal islets of Menorca (Balearic Islands, Spain). Israel Journal of Ecology and Evolution, 46:193-200.