הדפסה
שקד  מצוי

על טו' בשבט ועל שקד מצוי ( השקדייה)

חודש שבט שמח וגשום   03/01/2021

פריחת השקד הינה אייקון ישראלי המסמלת את אמצע החורף בארץ. אנו מתרגשים  מענפי העץ העירומים המתכסים כמו כלה תחת חופתה בפרחים לבנבנים ורדרדים, עד שאין הענפים נראים. הפרחים ריחניים וגם צופניים, סביב העץ תמיד תהיינה  דבורים הבאות לאסוף צוף ואבקה לכוורות. העץ לא תמיד מדייק לפרוח בטו בשבט, השנה ( 2023) כבר פורחים עצים רבים, אנחנו נצא לצפות ליהנות ולצלם את פריחת השקדיות

אנו אוהבים לצאת לטבע, לצפות בפריחה, לצלם ולהצטלם עם השקדייה (שקד מצוי) הפורחת. נרמוז גם שהאתרים היפים ביותר לחוות את הפריחה ולצלמה הינם ליד חורבות של שרידי חקלאות ישנה, בבוסתנים עתיקים, ובמטעי שקדים תרבותיים. 

כדי להתעדכן במועד פריחת השקדיות היכנסו לדיווחי פריחה באתר "צמח השדה"

מהו טו בשבט במקורות?
המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא במשנה: "ארבעה ראשי חודשים הם"  בה מבררים מהו "היום הקובע", בין שנה אחת לשנייה לעניין הפרשת תרומות ומעשרות, ערלה וכו.  לטו' בשבט אם כך ישנה משמעות הלכתית לא רק פולקלורית וחגיגית...  הנימוק לבחירת היום :"שכבר עברו רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים". 

השקד נזכר ארבע פעמים במקרא ועוד בתנ"ך
בהקשרים שונים. בשלוש מהן מוזכר עץ השקד בהקשר לשקידתו וחריצותו, בגלל פריחתו המוקדמת והמהירה. הכינוי  "שקדייה". הוא כנראה  חידוש של לוין קיפניס, שהופיע לראשונה בשירו "לשנה טובה, שקדייה" 
למרות שפירותיו המזינים נשמרים לאורך זמן,  לא זכה השקד להיכלל בין שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. (יש לכך מספר הסברים) אך בכל זאת מצא עצמו בקבוצה מכובדת אחרת של "חמשת המינים" שכונתה "זמרת הארץ":
אלו הפירות המשובחים שהובאו במתנה ע"י בני יעקב, למצריים  "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ–קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה:  מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים." (בראשית מג י"א).

מתי ומדוע נקבע טו בשבט כ"חג האילנות" ?
מקורות הראשונים לציון היום באופן חגיגי מופיעים בתקופת הגאונים, ביום זה תיקנו פיוטים בתפילה להצלחת יבול האילנות. בגניזה הקהירית נמצאו פיוטים מסודרים לפי ה א-ב ובהם שזורים שמות עצים

אדר נזלי ישע תזיל להמוניי
אגוז יפריח למעודניי
בראש שנה לאילן אמץ אמוניי
כי שמש ומגן ה'

בהילו נרו יאיר לנחויים
ברוש בהיק יזהיר לפדויים
בראש שנה לאילן ברך בגשמי תחייה לארץ החיים
כי מוצאי מצא חיים
גדול ומהולל ורם על כל אל
גפן המשולה כרם אל
בראש שנה לאילן גבר ששון באומרי אין כאל
כי גדול בקרבך קדוש ישראל
......
פריו ייתן לשמחנו בגילה
פרדס עם צמחי ארץ ויבולה
בראש שנה לאילן פדוייך מהללים יומם ולילה
כי נעים נאווה תהילה

צמחי אילנות בברכה נחזה
קיקיון ראש יום רימון ציץ לעם זה
בראש שנה לאילן שקמים ושירוק יגבה כזה
תשמיענו כי שלום אמת אתן במקום הזה.

עם השנים המתמשכות בגלות, הפך טו' בשבט לחג הגעגועים והכיסופים לארץ ישראל: החלו לאכול ולשבח ביום זה את הפירות הגדלים בארץ ישראל, בעיקר שבעת המינים.
המקובלים כתבו את סדר טו בשבט שבו יש "סוד עמוק" סמל ומסר, הצפון בכל אחד משבעת המינים. 
המנהגים מבוססים על הספר "חמדת ימים" אותו הביא אלגזי מצפת לתורכיה (כמה אירוני - הספר והסופר  חשוד על שבתאות)
סדר זה בווריאציות שונות  נהוג עד היום בקרב קהילות ומשפחות רבות .
סדר טו בשבט להורדה (באינטרנט )

ט"ו בשבט עבר הסבה  לחג הנטיעות עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ בעת החדשה.

 עם חידוש ההתיישבות היהודית בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. בט"ו בשבט בשנת תר”ן – 1890 יצא המורה והסופר זאב יעבץ בראש תלמידיו מבית הספר בזכרון-יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט"ו בשבט – חג נטיעת האילנות.
בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים והגננות באורח רשמי על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. מאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת את המועד הזה, וכך נטמע טו בשבט באתוס הישראלי.

השקד תורבת באזורינו
נמצאו עדויות ארכאולוגיות מלפני כ- 5,000 שנה, מתקופת  הברנזה, על גידול שקדים באזורנו. שרידי שקדים נמצאו בקברים במצריים, (בקבר תות -אנך אמון)  .

עצי השקד הם ממשפחת הורדניים,
זו משפחה גדולה שנכללים בה כ-120 סוגים ו- 3,200 מינים והיא נפוצה ברוב האזורים בעולם. המשפחה ידועה בזכות צמחי תועלת אחדים פריים משמש למאכל והם גדלים במטעים המהווים ענף חקלאי חשוב. אליה שייכים  גם עצי השזיף, תפוח, אגס, אפרסק נקטרינה, תות ועוד.
לפרח 5 עלי כותרת והרבה אבקנים. הוא ריחני וגדול, כל עץ מתכסה במאות ואלפי פרחים .

השקדייה כשאר בני משפחתה פורחת כשהיא עירומה ללא עלים
מחזה עוצר נשימה מכיוון שהפרחים "נותנים את ההצגה". פריחת עץ השקד נמשכת בין 7-10 ימים  בלבד. אחוז החנטה והפרי שמניבים הפרחים הוא 10-15 % בלבד !!!
הסיבה היא שהפרחים פורחים בחורף עת יורדים גשמים ורוחות עזות מנשבות, הפרח עדין ו"מתקלקל" לכן העץ מייצר המוני פרחים.

בישראל גדלים בבר ארבעה מיני שקד
גם לבוטנאים קשה להבדיל ביניהם .
שקד הרמון
שקד קטן-עלים
שקד ערבי
שקד מצוי הוא צמח בר . השקד המצוי הנפוץ בתרבות הוא למעשה ״מוטציה לא רעילה״ של צמח הבר

השקד הערבי שימש בעבר ככנה לשקד התרבותי אותו מרכיבים עליו. זרעי השקדים שאינם מורכבים או של מיני הבר שלמעלה מרים ומסוכנים לאכילה (ראו פירוט בהמשך)

מטע שקדים נקרא כֶּרֶם
"מטע" גפנים וזיתים הינו כרם. לעומת זריזות פריחתו,  הבשלתו של השקד היא איטית, נמשכת כשישה חודשים. 
שם הזן המוביל הוא " אום אל פאחם" נקרא על שם המקום בו התגלה הזן לראשונה.
כיום מגדלים בחקלאות כ 65,000  דונם של שקדים, ברוב חלקי הארץ, רוב העבודה ממוכנת.

בבוסתנים ישנים ובמטעים שהוזנחו יתפתח פרי של שקד מר שהוא מסוכן למאכל.
זרעי השקד המר מכילים חומר הנקרא אמיגדלין ממנו משתחרר בזמן אכילת הזרע חומר הרעל ציאניד. זה מנגנון הגנה של הצמח על הזרעים בפני אכילה ע"י בעלי-חיים. חומר זה   נמצא גם בצמחים אחרים. שימו לב, שמו המדעי (הלטיני של השקד) הוא  Amygdalus communis.
ההסבר לכן הוא שבמטעים מוזנחים משתלטת הכנה על הרוכב שמורכב עליה .
זה קורה כי בעבר השתמשו בשקדי הבר ככנה עליהם הרכיבו שקד תרבותי. עם נטישת המטעים חוזרת הכנה המרה ומשתלטת על הרוכב, ולכן רוב עצי השקד הפזורים בארץ הם בעלי שקדים מרים. כיום קיימים זנים מתורבתים ספציפיים המשמשים ככנה, במקום שקד הבר.

בצעירותו, הפרי ירוק, עסיסי רך ואכיל. עם הבשלתו הוא מתקשה . מה שאנו אוכלים בשקד הבשל הוא את הזרע. לפרי השקד, שהינו אגוז, יש ערך תזונתי גבוה. הוא עשיר בסיבים, תזונתיים, הגורמים לתחושת שובע. הוא  מכיל גם: חלבון, סידן, ויטמין  E, מגנזיום ושומן לא רווי, כל התכונות הללו מסייעות לשמירה על כלי הדם והכולסטרול בגוף. לפי הרפואה ההודית, אכילת שקדים  מסייעת לתפקוד המח.
המלצת הרופאים לאכול בין 7-12 שקדים ביום

המקומות היפים ביותר בארץ לטייל וליהנות מפריחת השקדיות (ראו צילומים) הם:
*ראש פינה ליד בית הקברות והעיר העתיקה
בתי אבן עתיקים, מעיין, בית קברות שבו קבורים ראשונים המתיישבים וגנים מתקופת הברון. בנוף הפסטורלי הזה פורחים עצי השקד.
*פארק איילון-קנדה - בקטע שבין שער הגיא למחלף לטרון, פורחים עצי שקד לצד חורש טבעי, עצי בוסתן, אגם ומעיינות קטנים. אפשר לטייל שם טיול רומנטי בין נקודות תצפית, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים 
 *בוסתני גמזו
ביער בן שמן, תחת תל גמזו לכיוון צפון, בגיא קטנטן בו פורחות שקדיות בגוונים שונים. 
* סביב העיר מודיעין
 ממערב ודרום לעיר מודיעין ,פזורות חורבות, אחת מהן היא חירבת שר, וגם ליד המרכז המסחרי שבשילת ישנה בכל שנה פריחה יפה בבוסתן מוזנח .
*חורבות הכפר ליפתא
כבר סיפרנו שהשקדיות נראות באופן רומנטי ומצטלמות יפה ליד בתים עתיקים וחרבים. יצא לי לטייל בעת פריחת השקדיות בליפתא . ראו כתבה וצילומים
*בסטף
בין הטרסות נטועים עצי שקד. רק לצאת ולטייל בנחת וליהנות מפריחת השקדייה ושאר הפרחים והנוף
*יער בית קשת – היער משתרע על פני כ-25 אלף דונם ומצויים בו בין עצי אלון התבור, אלת המסטיק, ער אציל וקטלב, גם עצי שקד פורחים ומקשטים את היער. בין העצים פורחות כלניות, רקפות ופרחים נוספים  בשלל צבעים .
*בכרמי שקד נטועים ברחבי הארץ ( בבקשה לא לקטוף ולא להסב נזקים!!!)
בגולן, בגליל, ליד נצרת, ליד לטרון ועוד.

השקד הוא עץ מוגן !!!

אסור לקטוף פרחים' פירות, או ענפים.
דווחו לנו על פריחות בכלל ועל פריחת עצי השקד, בקישור זה


טו בשבט מהנה ושמח 

נסיים בחלק משירו של נחמן ביאליק

אֵצֵא לִי הַשָּׂדֶה וְאֶשְׁמַע מַה-דִּבֶּר אֲדֹנָי מִן-הַקָּמָה,

מַה-לָּאַט הָרוּח מִמַּשַּׁק הַקָּנִים הַזְּקוּפִים, הַגֵּאִים,

מַה-יִּרְקֹם בַּסֵּתֶר זִיז שָׂדַי, מַה-יִּפְעַל בּוּל הָרִים בִּדְמָמָה,

וּמָה הַשִּׁבֳּלִים תָּנַעְנָה רָאשֵׁיהֶן הַשְּׂעִירִים הַמְלֵאִים?

(מתוך: בשדה, חיים נחמן ביאליק)

 

גינון חסכוני במים