מחקר זה מהווה המשך לכמה מחקרים שערכנו בתחום זה על הלוטם השעיר ומיני האלות הגדלים בחורש הים תיכוני (עמר 2017 ; עמר וזבטני 2018) השימוש בהם לצרכים אלה נזכר במקורות ההיסטוריים, אך השימוש בשרף ובשמן מזרעי הפירות עץ הלבנה הרפואי נשכח. ביקשנו לבדוק אם ניתן לצפות בתופעות אלה בימינו בארץ ישראל, ומה היקפן ומשמעותן השימושית.
הליבנה הרפואי (Styrax officinalis) הוא עץ נשיר נמוך שגובהו 2–6 מ', לעיתים בעל תצורה של שיח רב גזעי כתוצאה מהתחדשות ענפיו בעקבות כריתה או שריפה. בעצים בוגרים ניתן להבחין בכמה גזעים, לרוב בקוטר של 15–20 ס"מ, אך במקומות שבהם העץ עוצב וטופח על ידי האדם, ניתן לראות גם גזעים עבים יותר. העלים מעוגלים תמימים, חלקם התחתון לביד־לבנבן. הפרחים לבנים, בעלי 5–8 עלי כותרת, קוטרם כ־5.1 ס"מ. הם מופיעים במקבצים ונוטים מטה כצורת פעמון, מדיפים ריח נעים כשל הדרים (Tayoub et al. 2006) בבסיס השחלה נמצאים צופנים המושכים אליהם חרקים רבים. הלבנה נחשב בקרב הדבוראים לצמח דבש משובח (זהרי 1950 ,255) הפרי, בית הגלעין, הוא בעל ציפה עסיסית בגוון ירקרק־צהבהב בקוטר של 18–22 מ"מ, עגול, לעיתים מעט אליפטי. בתוך הפרי מצוי לרוב גלעין נוקשה אחד בגוון חום בקוטר של כ־1 ס"מ (פירות גדולים נושאים שני גלעינים). ציפת הפרי מרירה ועפיצה ונאכלת על ידי הצאן. הן מפרישות בגלליהן את הגלעין בשלמותו ואינן ניזוקות מאכילת הפרי (Feinbrun-Dothan 1978; רבינוביץ־וין 1986א).
הסוג מונה בעולם כ־130 מינים והם נפוצים באזורים ממוזגים חמים וטרופיים שונים.
כמה מהם ידועים כעצים שמהם מפיקים שרף, כמו לבנה הבנזואין (Styrax benzion) הנקרא בערבית "ג'אוי" (جاوي), על שם מוצאו באיי ג'אוה שבאינדונזיה, ונמצא עד היום בשימוש רווח מאד בחברות מסורתיות שונות (לב ועמר 2002 ,136.)
מאמר זה עוסק בתוצרים שהופקו בעבר מעץ הלבנה הרפואי (Styrax officinalis) המקורות ההיסטוריים מתארים בהרחבה את הפקת השרף (Resin) מהעץ ששימש כמרכיב בהפקת תרופות, בשמים ולקטורת. אולם תופעה זו לא מוכרת יותר מהעת החדשה. במחקר שדה שערכנו בכל אזורי הצומח הים תיכוני בישראל שבהם גדל העץ, היינו עדים להפרשת שרף שהתרחשה בתגובה לפעילות של חרקים שקדחו בעצה וגרמו להפרשת שרף, כפי שמתואר במקורות ההיסטוריים. תופעה זו הייתה מוגבלת לעצים גדולים וקשישים בלבד. למעשה, מדובר במוהל נוזלי (Sap) בגוון חום־צהבהב בניחוח וניל. נוסף על כך, הפקנו מגלעיני פירות הלבנה שמן שהוא בעל איכות טובה למאור.
ספרות:
זהרי מ' (1950) צמחי הדבש של ארץ ישראל. בתוך: א' בן־נריה (עורך), גידול דבורים. הוצאת ארגון מגדלי דבורים בישראל, תל אביב, עמ' 241–263.
עמר ז', (2017) לוטם שעיר (כרתי) – מצמחי הבושם של ארץ ישראל, במעבה ההר 7, עמ' 107–114.
עמר ז' וזבטני א' (2018) השימוש באלות בארץ ישראל בעת העתיקה: פירות, שמן ושרף. מורשת ישראל.
לב א' ועמר ז' (2002) סממני המרפא המסורתיים בארץ־ישראל. הוצאת יריד הספרים ירושלים.
רבינוביץ־וין א' (1986) סלע–קרקע–צומח בגליל. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
Feinbrun-Dothan N (1978) Flora Palaestina, Part 3. The Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem
Tayoub G, Schwob I, Bessière JM, Masotti V, Rabier J, Ruzzier M, and Viano J (2006) Composition of volatile oils of styrax (Styrax offficinalis L.) leaves at different phenological stages. Biochemical Systematics and Ecology 34, 705-709
הכתבה התפרסמה בהוצאת אוניברסיטת אריאל