לוטם כריתי- מצמחי הבושם של א"י?

 

הלוטם הכרתי גדל באזור הים התיכוני ובמיוחד מפורסם הטיפוס מהאי כרתים ומכאן

שמו המדעי (Cistus creticus )  מדובר בתת־מין של הלוטם השעיר הגדל גם בישראל (זוהרי 1972 , 336 –337 ) 

 מי שאינו בוטנאי מיומן יתקשה לעמוד על ההבדלים ביניהם. מדובר בשיח ירוק עד נמוך הגדל במורדות ההרים המשתפלים לכיוון הים באיים אחדים ביוון הצמחים גדלים באזורים בעלי תנאים תרמופיליים, ואינם מתפתחים היטב במקומות מוצלים. הם יוצרים תצורת בתה ומלווים לעיתים בחברת הצמחים היובשנית של אלת המסטיק. העלים יושבים, נגדיים ומקומטים, אורכם עד כ־ 4 ס״מ, בעלי שפה גלית. הגבעולים והעלים עטויים בשערות לבנות דביקות. הפרח גדול כ־ 6 ס״מ נושא חמישה עלי כותרת ורודים ומקומטים.
הפריחה של הטיפוס מכרתים מאוחרת מעט מהטיפוס המקומי; מסוף חודש אפריל ועד לראשית חודש יוני. הפרי הלקט שעיר, מעוגל בראשו, הנפתח לקשוות ומכיל זרעים קטנים רבים. בדומה ללוטם השעיר הגדל בישראל, גם הטיפוס הכרתי נובט במהירות לאחר שריפה. . ההבדל העיקרי בין הטיפוס הכרתי לזה של ארץ ישראל הוא בכך שעליו יותר גליים, לבידים ושעירים ויותר שסועים, ולענייננו, יותר דביקים ובלוטיים, ומפרישים ריח ריחני ביותר.

 

השרף מופרש משערות בלוטיות הנמצאות על פני העלים והגבעולים. קיים הבדל באיכות השרף ובכמותו בין טיפוסי הצמח במקומות השונים. המקומיים יודעים לאתר ולהבחין בפרטים עתירי שרף שמהם ניתן להפיק שרף משובח, בכמות עד פי עשר משאר המקומות. שיחי הלוטם מפיקים שרף באופן אופיטמלי בשנים המאופיינות בחורף גשום מאוד מחד גיסא וקיץ חם ביותר מאידך גיסא. 

כל המְהלֵך בשעות החום בקיץ באזורים שבהם גדלים שיחי הלוטם, עשוי להריח את הבושם הנודף מהם למרחקים.

גם כיום אזורי גידול הלוטם בכרתים משמשים למרעה של עיזים כי הן אוהבות לאכול את עלי הלוטם. בימי הקיץ החמים נדבק השרף המופרש מהצמח לשיער של העיזים שרף זה מעורב בעפר ובלכלוך והוא נחשב לפחות איכותי.

בעבר עסקו באי כרתים משפחות רבות בהפקת השרף מהצמחים, והייתה חלוקת שטח מוסכמת של השטחים בהם גדל הלוטם. בעת ביקורי באי (אוקטובר 2010) התברר לי כי כיום נותרה מלאכה מסורתית זו רק בקרב קומץ אנשים, ואין מספיק אנשים כדי להפיק את השרף מכל שטחי הלוטם. לדברי ניקטריס דימיריס, תושב הכפר המתעד מסורת זו, לפני כעשרים שנה עסקו בכך כמעט כל התושבים של כפר זה. כך גם בכפר הסמוך, אבל שם הפסיקו כליל לעסוק בכך.

 

תהליך איסוף השרף נעשה בחודשים יוני–אוגוסט, בימים חמים במיוחד, יותר מ־ 30 מעלות. בשל החום ניגר השרף בקלות מהבלוטות. כמות השרף מותנית בין היתר בכמות משקעים גבוהה בחורף ובימים חמים ויבשים בקיץ.

הפקת השרף נעשית באמצעות מתקן מיוחד המחובר למוט אחיזה כבד, ובאמצעותו מצליפים על ענפי הצמחים, והשרף נדבק לרצועות. בעבר היו אוספים את השרף באמצעות סירוק שיער העיזים שרעו בשדות הלוטם, כפי שמתואר במקורות קדומים לאחר מכן, מגרדים את השרף מהרצועות באמצעות מתקן מתכת.  

מדובר במלאכה קשה הדורשת כוח פיזי, ולכן רק מעטים עדיין עוסקים בה השרף הצמיגי שנאסף הוא בגוון שחור ונמכר בשנים האחרונות ישירות ליצרני בשמים, בעיקר בגרמניה ובסעודיה

אדם מיומן יכול להפיק ביום עד ק״ג אחד של שרף, ושכרו יפה בצידו. מחיר של 100 גרם שרף גולמי נע בין  -50-30  יורו  

לבד מהשרף הגולמי המשמש לייצור בשמים ובישום מוצרים שונים, כגון

טבק וסבון, משתמשים בעלים להכנת שיקויים רפואיים. ברפואה המסורתית של

כרתים הוא משמש למשל אמצעי יעיל בטיפול בשיעול, בהצטננות, במחלת השפעת

ובכאבים בגף התחתון, וכן משמש כמחזק כללי של המערכת החיסונית. כמו כן

משתמשים בעלים שלו להכנת תה בטעם עדין וארומטי.

 

עד כה לא נמצא בעת החדשה תיעוד לשימוש של הלוטם השעיר המקומי לצורך הפקת בושם, ודומה שמסורת זו אבדה כבר לפני מאות שנים. בעקבות המחקר בכרתים ערכתי כמה סיורים בשומרון ומצאתי שפרטים מסוימים של לוטם שעיר מפרישים בחודשי הקיץ החמים שרף ריחני, אם כי אין הוא חזק כשל הטיפוס הכרתי.

 

יש לציין שבקרב צמחי החורש הים תיכוני בארץ ישראל, ישנם טיפוסים שונים, ובחלקם ניתן למצוא קווי דמיון בצורתם ובתכונותיהם לטיפוס הכרתי, ובתהליכי ברירה מכוונים ניתן להגדיל את תפוצתם. מכל מקום, כמה מטיפוסי הלוטם שבדקתי בשומרון ניכרים בדביקותם, ובמיצוי באלכוהול קיבלתי בושם בעל ריח אופייני. 

דרוש סקר שיטתי שיאתר ויאבחן את הפרטים הקרובים בתכונותיהם לתת־המין הכרתי. נוסף על כך, ניסיון לגדל את הלוטם הכרתי בנוה צוף שבשומרון עלה בהצלחה

על פי ניסיונות שערכנו מסתבר שהלוטם הכרתי גדל בארץ ישראל בהצלחה. הדבר

מחזק את האפשרות הנזכרת במקורות שהוא גדל בארץ גם בעבר כצמח שטופח

בתרבות. ניתן להעניק הסברים מספר לנסיבות שהביאו להיעלמותו של הטיפוס

לוטם שעיר (כרתי) המובהק במשך הזמן: משינויי אקלים ועד הפסקת טיפוח הצמח בתרבות. כמו כן, קיימת אפשרות להכלאה עם טיפוסים מעטי שרף, כמו שקיימים ברוב שיחי הלוטם השעיר – נסיבות שהביאו להתנוונותו של הטיפוס הריחני המשובח.