צמחים ארץ-ישראליים

בשלוש מאות השנים האחרונות בערך, מאז פרסום ספרו של ליניאוס "השיטה של הטבע" Systema Naturae בשנת 1735, נותנים המדענים לכל ייצור חי ובכלל זה הצמחים, שם כפול הכולל שני רכיבים: שם הסוג ושם המין. המדען שתיאר את הצמח לראשונה הוא שקובע את שמו. זאת-אומרת, מציין לאיזה סוג הוא שייך ומוסיף לו שם מין המייחד אותו.

בקביעת שם המין יש הנוהגים להתייחס לתכונה המייחדת את המין הזה ממינים אחרים בסוג. למשל, שעיר, זוחל, אדום וכד'. אפשרות אחרת היא לקרוא את המין על שמו של מדען אחר שרוצים בייקרו וכך נוהגים תלמידים לקרוא צמחים על שמות מוריהם, או אישים אחרים. אפשרות נוספת היא לתת למין שם לפי הארץ בה הוא התגלה לראשונה. כך זכינו בצמחים ששם המין שלהם הוא "ארץ-ישראלי" או "ארץ ישראלית". 

 

בחיפוש ברשימת המינים באתר שלנו נמצאו 36 צמחים שזהו שם המין שלהם.
עיון בשמותיהם המדעיים מסביר לנו ששמם הלטיני קרוי ע"ש חבל הארץ Palaestina שהוא שמה של הארץ בלטינית עוד מאז התקופה הביזנטית. שם זה התקבע ומוכר כשם הבינלאומי לארץ-ישראל למרות שנקבע בתקופה שלא חיו בה פלישתים ולא פלסטינים. ולראיה הספר הכולל את כל צמחי ארץ-ישראל שפורסם ע"י האקדמיה הישראלית למדעים קרוי בשם הלטיני Flora Palaesina. בשמות המדעיים הכתובים ברובם לטינית נתנו חוקרים מאירופה, שבאו לחקור את צומח אזורנו שנקרא בפיהם Levant וכלל את סוריה, עבר-הירדן וארץ-ישראל, ללא מעט צמחים את שם המין Palaestina או בצורות הזכר של מילה זו Palaestinum או Palaestinus.

 

כשהחלו באוניברסיטה העברית לתת לצמחים אלה שמות עבריים תורגם שם המין של צמחים אלה ל"ארץ-ישראלי" או "ארץ-ישראלית" בהתאם לשם הסוג. כך זכינו באיריס הארץ-ישראלי, באספרג הארץ-ישראלי, וגם בכשות ארץ-ישראלית ועלקת ארץ-ישראלית. המין Clandula palaestina קיבל בעברית את השם ציפורני-חתול ארץ-ישראליות. לעומתם, המין Rheu palaestinum נקרא בעברית ריבס המדבר ולא ריבס ארץ-ישראלי. המין Tetragonolobus palaestinus נקרא בעברית ארבע-כנפות מצויות ולא ארבע-כנפות ארץ-ישראליות. זה אחד מחמשת מיני הקטניות בעלי שם מין לטיני דומה. ביניהם תלתן ארץ-ישראלי Trifolium palaestinum ששמו ניתן לו ע"י החוקר בואסיה בשנת 1849. כשרצה פרופ' זהרי, בשנת 1958, במלאת עשר שנים להקמת המדינה, לקרוא עוד תלתן על שמה של הארץ, הוא נתן לו את השם Trifolium israeliticum ובעברית תלתן ישראלי. בשנת 1964 תיאר פרופ' זהרי מין של קורטם ונתן לא את השם Carthamus palaestinus אבל מאורח יותר התברר שהמין שתואר בארץ זהה למין קורטם שתואר מרחבי המזרח התיכון עוד בראשית המאה ה-18 ולכן המין הנמצא בארץ נקרא כיום קורטם פרסי Carthamus persicus. לעומתו בר-עשנן ארץ-ישראלי נקרא כיום Caratocapnos turbinaria אבל את שמו העברי הוא קיבל בימים בהם עדיין נקרא בשם Ceratocapnos palaestinus וכיום מקובל לא להחליף שם עברי קיים כאשר חל שינוי בשם המדעי כתוצאה מעדכונים סיסטמתיים.

 

במשפחת המורכבים מצאנו ארבעה מינים ששמם ארץ-ישראלי או ארץ-ישראלית, במשפחת הצפורניים שלושה ובמשפחות הארכוביתיים, הדגניים, החבלבליים והשפתניים, שני מינים בכל אחת ובעוד 13 משפחות מין אחד בכל אחת.

 

רוב המינים ה"ארץ-ישראליים" הם חד-שנתיים אך יש ביניהם גם גיאופיטים, שיחים, מטפסים, עשבוניים ועץ אחד, אלה ארץ-ישראלית Pistacia palaestina. בין השיחים מוכר לרבים האשחר הארץ-ישראלי. גם הוא יוצא דופן מבחינת שמו כי שמו הלטיני הוא Rhamnus lycioides שאמור היה להיות מתורגם לאשחר אטדי, על שמו של האטד, אך וועדת השמות החליטה לקרוא לו בעברית אשחר ארץ-ישראלי ולהוסיף אותו לרשימה המכובדת של הצמחים הקרויים על שמה של הארץ.

 

חיפוש באתר "צמח השדה" של צמחים בשם החלקי "ישראלי" יעלה את כל המינים שקרויים בעברית על-שמה של הארץ הזאת.